68
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
במפורש ב"(קדשי) שעה" שחטאת שנכנס דמה 'לפני ולפנים' דינה בשריפה, היה ניתן לומר שקדשי דורות אינם (כה חמורים ואינם) בשריפה.
[יתירה מזו: הכוונה ב"שעה" שם היא לא "קדשי שעה" כפשוטם (כלומר, קרבנות שהקריבו רק באותו זמן) – משום שהקרבן ששרפו היה שעיר ראש־חודש (כנ"ל) – אלא, כפי שהתוספות22 מבאר, "הוראת שעה הייתה", כלומר: הוראת שעה בקדשי דורות.
עולה מכך, כי לדעת חכמים23 עניני "שעה" הינם חמורים עד כדי כך ביחס לענייני "דורות", עד שאפילו מ"שעה" שבקדשי דורות (שעיר ראש־חודש של שמיני למילואים) לא ניתן ללמוד – משום שהיא חמורה מקדשי דורות סתם. ועל אחת כמה וכמה שקדשי שעה ממש (כמו שעיר העזים ושעיר נחשון) הינם חמורים מקדשי דורות]
ומכיוון ש"קדשי שעה" הינם, לשיטת התלמוד, חמורים מ"קדשי דורות" – אין יכולה הגמרא לומר "אם שמעת בקדשי שעה אין לך להקל בקדשי דורות", משום שאדרבה: אם בקדשי שעה (החמורים) קיימת קולא [=הקלה] של היתר אכילה באנינות – על אחת כמה וכמה חלה הקולא של היתר אכילה באנינות ("באנינות יאכלוה") על קדשי דורות (שבאותו מעמד24).
לכן אהרן היה חייב להוסיף "דאי בקדשי דורות קל־וחומר ממעשר הקל"*: מכיוון שמוצאים שאיסור
הערות
- 22. פסחים שם ד"ה א"ל – בדעת רש"י. ומביא מפרש"י (בסוגיא שם לפנ"ג (פב, ב ד"ה לכך נאמר). ועוד) דמדובר בשעיר ר"ח.
- 23. וי"ל (שלא לאפושי מחלוקת) שגם ריה"ג מודה שבכלל עניני "שעה" חמורים מעניני "דורות". אלא שס"ל שכאן שהמדובר בשעיר ר"ח – לא היתה "הוראת שעה" לשריפתו.
- 24. משא"כ בקדשי דורות בכלל, שגם אצל משה הי' פשוט איסור אנינות בקדשים (כמובן מזה גופא שהקב"ה הוצרך להתיר לו אנינות במעמד זה, כנ"ל ס"ב). ויש להוסיף, דבפשטות כאשר א"ל הקב"ה למשה ההיתר דאנינות א"ל ג"כ האיסור דאנינות בקדשים (בכלל). ועפ"ז י"ל דקס"ד דמשה היא, דמכיון שבדיבור אחד נאמרו, אינו שייך האיסור לאותו מעמד, ובמילא מחוייב באכילה בכל דבר. ובמכש"כ ממחללי' מות יומת וביום השבת שני כבשים בדיבור אחד נאמרו (מכילתא (ורש"י) יתרו עה"פ (יתרו כ, ח) זכור) – אף (א) שנכתבו בב' ספרים, (ב) ונאמר בו "על עולת התמיד" (שאינו מיוחד לשבת, דוגמת קדשי דורות דנדו"ד), ולכן הוכרח אהרן להביא את הק"ו ממעשר הקל שאין שוברו בצדו. [אלא שעפ"ז, אדרבה: צ"ע והסברה למה "וייטב בעיניו". וצע"ק מה ק"ו שייך כאן. ואין לומר דבנדו"ד הוא ענין חד פעמי משא"כ בנוגע לשבת – שהרי גם בנדו"ד מסתבר לומר שהוא הדין בחנוכת ביהמ"ק הא', הב' והג' (ואולי גם – משכן שילה)].
- *. וראה לקמן בפנים סעיף ה והערה 31 (בנוגע למשה).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.