274
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
כאן רש"י במילים "בפרשה זו נמנו..."?
ב) "נמנו כל משקלי נדבת המשכן" – מדוע חשובה הדגשה זו?
יותר מכך: יש הבדל בין תרגום אונקלוס לבין תרגום יונתן: באונקלוס נאמר "אלין מניני משכנא", ואילו תרגום יונתן אומר "אלין מנייני מתקלון וסכומהון דמשכנא". רואים איפוא שאונקלוס, הקרוב יותר, כידוע, לפשוטו של מקרא, כלומר, לשיטת רש"י – מציין רק את הביטוי מנין, ואילו רש"י בוחר את הלשון הדומה לתרגום יונתן18 ומוסיף "משקלי", ומצד שני: הוא משמיט את המילה "וסכומהון"19!
ד. "אלה – פסל את הראשונים"
ויש לומר, שההסבר לכך הוא:
בפירושו על "אלה פקודי" מתכוון רש"י ליישב שאלה פשוטה20: הביטוי "אלה" מצביע על התחלת ענין, ויותר מכך, כדברי רש"י בתחלת פרשת משפטים – "כל מקום21 שנאמר אלה, פסל את הראשונים".
ואין מובן: אף אם נבאר שהמילים "אלה פקודי המשכן" אינן אמורות לגבי הפרשה הקודמת, אלא לגבי חישוב הנדבות המופיע בהמשך הפרשה, בכל זאת זהו המשך ותוצאה (להיפך מ"פסל") של הפרשה הקודמת – שלאחר שמסופר כיצד נדבו ישראל למלאכת המשכן, וכיצד שמשו נדבותיהם לעשיית המשכן – מסר משה רבינו לישראל22 את החישוב של כמות הנדבות ולמה שמשו.
ומתעוררת השאלה: מדוע כתובה כאן המילה "אלה", שמשמעותה היא "פסל את הראשונים"23, ולא "ואלה"?
הערות
- 18. ידועה השקו"ט האם ראה רש"י תיב"ע שעל התורה. ואכ"מ.
- 19. ולהעיר שבתרגום ירושלמי מכת"י (שהובא בתו"ש פרשתנו כאן אות יב) "אלין סכומי' משכנה".
- 20. ראה גם שפ"ח ומשכיל לדוד כאן.
- 21. מלבד כאשר הוא סיום וסיכום הענין שלפנ"ז (ראה פרש"י בראשית ב, ד ובמפרשים שם. חזקוני ועוד ר"פ משפטים. ועוד. לקו"ש ח"ה ע' 42 הערה 34 בסופה). ובנדו"ד לא פרש"י ד"אלה פקודי המשכן" הוא הסיכום דמעשה המשכן דס"פ ויקהל* – כי (נוסף על העיקר, שדוחק הכי גדול לומר שהסיכום דפ' ויקהל בא ב(תחילת) פ' פקודי (פרשה זו). וראה לבוש על פרש"י בראשית שם – הרי) בפ' ויקהל מסופר רק ע"ד עשיית המשכן וכליו, ולא ע"ד "פקודי המשכן" (שהרי לא נמנו שם כלי המשכן) – והל"ל "אלה כלי המשכן" וכיו"ב.
- 22. ראה מדרשים שבהערה 5. ובכו"כ מפרשים כאן.
- 23. וראה עץ הדעת טוב (להרח"ו) ריש פרשתנו. אוה"ח כאן. ועוד.
- . במשכיל לדוד כאן "דלא שייך כאן תוספת שהרי זהו עצמו האמור למעלה אלא דהכא אתא לתת חשבון על הכל". ומשמע שמפרש ד"אלה" הוא הסיכום דלפנ"ז, אבל צ"ע בדבריו, שהרי כאן בא לא רק הסיכום דלפנ"ז כ"א מוסיף פרטי החשבון "לכסף ולזהב ולנחושת", ומדוע לא שייך כאן "ואלה פקודי המשכן"?
רש"י על בראשית ב׳:ד׳ - הטקסט מספריא
אלה. הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה:
תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה'. לִמֶּדְךָ שֶׁכֻּלָּם נִבְרְאוּ בָרִאשׁוֹן. דָּבָר אַחֵר בְּהִבָּרְאָם, בְּה' בְרָאָם, שֶׁנ' בְיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים (ישעיהו כ"ו), בְּב' אוֹתִיוֹת הַלָּלוּ שֶׁל הַשֵּׁם יָצַר שְׁנֵי עוֹלָמִים, וְלִמֶּדְךָ כָאן שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְהֵ"א, רֶמֶז שֶׁיָּרְדוּ לְמַטָּה לִרְאוֹת שַׁחַת כְּהֵ"א זֹאת שֶׁסְּתוּמָה מִכָּל צְדָדִים וּפְתוּחָה לְמַטָּה לָרֶדֶת דֶּרֶךְ שָׁם:
אלה THESE [ARE THE GENERATIONS] — “These” means those that are mentioned above.
‘תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה THESE ARE THE PRODUCTIONS OF THE HEAVEN AND OF THE EARTH WHEN THEY WERE CREATED, IN THE DAY THE LORD GOD MADE EARTH AND HEAVEN — The verse teaches you that all of them (the productions of heaven and earth) were created on the first day when God made earth and heaven. Another explanation of the word בהבראם: It may be divided as בה' בראם He created them with the letter ‘ה, as it is said, (Isaiah 26:4) כי ביה ה' צור עולמים “For in Jah, the Lord, is the rock of worlds”, which may be explained to mean (taking צור in sense of Former, Creator) “for by means of ב these two letters י ה of the Divine Name (יהוה) God formed the two worlds” (Menachot 29b), and this verse teaches that this world was created by means of the ‘ה — a suggestion that all created beings must descend to the nether world “to behold the pit” — the world being like this letter ‘ה , which is closed on all sides but open at the bottom, thus giving a way by which they must descend.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

