275

שאלה זו מתרץ רש"י בהוסיפו שהמילים "פקודי המשכן" אינן אמורות רק לגבי חישוב הנדבות²⁴, אלא גם למנין "כל כליו לכל עבודתו" – ובכך מוסבר כיצד "בפרשה זו" מתחיל ענין חדש בקשר למשכן. כפי שיוסבר להלן.

ה. "פקודי" מלשון מינוי ותפקיד

במבט ראשון נראה²⁵, שבפירושו "בפרשה זו נמנו כל משקלי..." מתכוון רש"י לבאר את המילה "פקודי" מלשון מנין וחישוב, ולא מלשון מינוי ²⁶.

אך את זאת שולל רש"י בעצמו על־ידי דבריו בהמשך "ונמנו כל כליו...": אם המשמעות של "פקודי" היא מלשון מנין²⁷, הרי אין הכוונה ל"ספירה", פעולת המני', אלא לכמות הכללית, סכום המנין – כפי שמוכח בתחלת פרשת תשא "כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם", ששם מפרש רש"י "כשתחפוץ לקבל סכום מנינם לדעת כמה הם" – ומשמעות זו של "פקודי" אינה מתאימה למנין "כל כליו לכל עבודתו", כי לגבי הכלים לא ציינה התורה את סכומם ומספרם, אלא בפסוק "מונים" ומפרטים את הכלים.

ובכך שרש"י אומר שהביטוי "אלה פקודי" קשור לשני ה"מנינים" – הן מנין נדבת המשכן והן מנין הכלים – הוא מבהיר: (א) שמשמעות המילה "פקודי" כאן היא מלשון מינוי ותפקיד. (ב) שגם במנין של "כל משקלי נדבת המשכן", בדיוק כבמנין הכלים, אין הכוונה שהוא מסר חישובים מדוייקים לישראל של סכומי הנדבות, וכיצד השתמשו בהן, כדי לשלול ממנו חשד וכדומה²², אלא שהוא מונה והולך, כלומר, מפרט את "משקלי נדבת המשכן", בדומה למנין של "כל כליו לכל עבודתו".

ולכן מדייק רש"י בלשונו "נמנו כל משקלי נדבת המשכן" ואינו מתבטא במילה "סכום" וכדומה: בכך הוא רוצה להדגיש יותר שאין מדובר כאן על מסירת "סכום מנינם" הכללי – "סכומהון", אלא התורה מפרטת רק את המשקלים²⁸ של הנדבות "לכסף