276
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ולזהב ולנחושת"29.
ומטרת המנין היא בדומה למנין הכלים לכל עבודתו – ששני ה"מנינים" קשורים ל"פקודי", לתפקיד הממונה:
בדיוק כפי שמנין הכלים קשור לכך שישראל הביאו את המשכן ואת כל כליו למשה כדי שיקבע שהם נעשו כראוי, כפי שנאמר שם30 "וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציוה ה'", ולכן מפורטים כל הכלים, כפי שהממונה צריך לוודא שכל הכלים ופרטיהם קיימים בכמות הדרושה ובשלמות –
כך היא המשמעות של מניית משקלי נדבת המשכן, שמשה, בהיותו הממונה וה"אחראי" על המשכן31, בדק את ה"חשבון" של משקלי נדבת המשכן32.
ו. בפרשת "פקודי" מדובר על מינויים
וזהו החידוש "בפרשה זו" לעומת פרשת ויקהל:
בפרשת ויקהל מדובר אודות ההכנות לעשיית המשכן ואודות העשיה עצמה – בתחלה אודות נדבת המשכן ולאחר מכן כיצד בצלאל ואהליאב וכו' הכינו את המשכן ואת כליו.
ואילו בפרשתנו מדובר על "פקודי המשכן" – על המינויים והתפקידים של הממונים על המשכן.
היכן רואים "בפרשה זו" ענין של "מינוי" על המשכן? אומר רש"י "בפרשה זו נמנו כל משקלי נדבת המשכן... ונמנו כל כליו לכל עבודתו", שזהו תפקידו של הממונה – להקפיד ולהשגיח על חישוב כל הפרטים33.
הערות
- 29. וזה גופא הטעם שנמנו רק דברים אלו (ולא שאר הדברים שבנדבת המשכן) – כי זהב וכסף ונחושת נמנים במשקל, משא"כ שאר הדברים מונים לפי השוויות והחשיבות והתועלת וכו' שלהם. ובזה מובן ל' רש"י "כל משקלי נדבת המשכן", שכל הדברים שנמנים במשקל נמנו כאן. וראה לקמן סעיף ז.
- 30. לט, מג. – ומה שפרש"י (שם, לג) הוא ביאור על אופן הבאתו (רא"ם ועוד שם. וראה שיחת ש"פ פקודי תש"ל). ואכ"מ. (כפרש"י תשא ל, יג) "משקל" (וראה רש"י שם ד"ה גרה וד"ה עשרים גרה. צפע"נ הנ"ל) – אלא שכדי להדגיש עוד יותר ענין ה"משקל" שבנתינה זו, מוסיף "בקע", ש"הוא שם משקל של מחצית השקל".
- 31. וראה גם לקמן ע' 326 ואילך (ע"ד ההלכה), שבהענין ד"פקודי המשכן גו' ע"פ משה" התבטאה בעלותו של משה על כל עניני המשכן. ע"ש.
- 32. והרי גם נדבות המשכן הביאו למשה דוקא (ראה ויקהל לו, ג).
- 33. ולכן לא כ' רש"י "פקודי המשכן, מנין משקלי נדבת המשכן כו'" – שאז הי' משמע שהפירוש דתיבת "פקודי" הוא "מנין" – כ"א (בדרך סיפור) "בפרשה זו נמנו כו' ונמנו כו'".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.