273

אך עדיין אין מובן: מדוע צריך רש"י להסביר ש"פקודי המשכן" כולל את שני סוגי המנין¹⁴, והכוונה במילים אלו אינה רק לחישוב של נדבת המשכן, אלא גם למנין של "כל כליו לכל עבודתו", ומשום כך הוא צריך לבאר שהמשמעות של "עבודת הלוים" היא בקשר למינוי על כלי המשכן¹⁵ "לשאת ולהוריד ולהקים..."?

ואדרבה: לכאורה, פירוש זה דחוק הוא, כי התורה מפרידה בין שני המנינים באמצעות הסיפור אודות עשיית בגדי כהונה, וקשה לומר שהפסוק "אלה פקודי המשכן" אמור גם לגבי הענין המופיע בפרשה שאחרי הבאה אחרי פרשה זו.

כיון שרש"י מבאר שהמילה "פקודי" היא מלשון מנין, הוא צריך היה להסביר כמפרשים הנ"ל, שהמשמעות של "עבודת הלוים ביד איתמר" היה שמשה מסר את המנין של נדבת המשכן ללויים ביד איתמר.

ג. רש"י – מאריך בלשונו?

בנוסף לשאלה על סוף דברי רש"י "ונמנו כל כליו לכל עבודתו", יש להבין גם את תחלת דבריו, "בפרשה זו נמנו כל משקלי נדבת המשכן לכסף ולזהב ולנחושת".

פירוש זה מופיע גם ברשב"ם, אך שם נאמר בקצרה: "אלה פקודי – חשבון הכסף והזהב והנחושת". ואילו רש"י מאריך בלשונו:

א) "בפרשה זו נמנו..." – אילו היה רש"י אומר "מנין משקלי נדבת המשכן..." כבר היה מובן ש"אלה פקודי" אינו אמור לגבי פרשת ויקהל, ששם אין כלל חישובים של נדבת המשכן, אלא ל"פרשה זו". ומדוע מדגיש רש"י "בפרשה זו"?

ומסבירים המפרשים¹⁶, שכיון שיש הפסקה של מספר פסוקים עד שהתורה מתחילה לפרט את החישובים¹⁷, צריך רש"י להבהיר שלמרות זאת מתאים לומר "אלה פקודי המשכן", משום שהחישוב מופיע "בפרשה זו".

אך יש להבין: רש"י צריך היה לומר: "אלה פקודי – מנין משקלי נדבת המשכן... האמור בפרשה" וכדומה. כלומר, תחלה לבאר את "אלה פקודי" ("מנין משקלי...") ולאחר מכן להוסיף היכן מפורט המנין ("בפרשה זו") – כפי שמפרש רש"י בתחלת פרשת תולדות: ואלה תולדות יצחק – יעקב ועשו האמורים בפרשה. מדוע פותח