ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כו בשלח שיחה א

91

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

התורה "חסיד שוטה"⁶⁹. כאשר מדובר על איש או אשה⁷⁰, תינוק ותינוקת⁷¹ הטובעים בנהר, ובודאי במצב של סכנה ברוחניות, שהרי קשה המחטיאו יותר מן ההורגו⁷², אז חייבים לרוץ ולהציל, ללא חישובים.

ואם אין נוהגים כך, הרי לא זו בלבד שזהו ההיפך מחסיד, ואף מחסיד שאינו חכם, ההיפך מהתנהגות שלפנים משורת הדין, אלא זהו גם ההיפך מן הדין. דין חמור ביותר – פיקוח נפש.

ח. "והיה – בהווייתו יהא"

וכאשר מתנהגים באופן שלעיל, מצד ועל־פי הוראת התורה,

כולל ההכנה שהיהודי יורד מדרגתו, אך ח"ו ור"ל אינו מוריד את התורה ואינו עושה שום פשרות בתורה, ועל־אחת־כמה־וכמה שח"ו ור"ל אין הוא משנה בתורה ובמצוות,

מובטח לו "המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קודש", בנוסף לכך שאין נגרם לו נזק ח"ו, הרי הן "הוא" והן "תמורתו" – היהודי שהיה בדרגת "אחר" – יהיו "קודש". ובאופן של

שענין זה מופיע בראשי תיבות של הוי' שבחודש שבט, "המר ימירנו והיה הוא": "והיה" – בהווייתו יהא⁷³. וכשנאמר "והיה הוא" – פשוט הוא שבו לא תהיה ח"ו ירידה, אלא שבנוסף לכך "והיה – בהוויתו יהא", הוא מוסיף וממשיך כך בתוקף ובשלמות הקדושה שלו.

וכך גם לגבי המקבל, אומרים "והיה הוא", אצל ה"אחר" כפי שהוא, הרי יהדותו היא באופן של "הוא", לשון נסתר, בהעלם. יש בו הכל, כפסק דין הרמב"ם⁷⁴ שכל יהודי "רוצה להיות מישראל ורוצה הוא לעשות את כל המצוות...", אך באופן של העלם⁷⁵, ההיפך מ"זה" המצביע על דבר גלוי.

והיהודי המשפיע גורם ל"והיה הוא" – שניצוץ של היהדות שנמצא בו בהעלם יפעל את פעולתו בגלוי ובאופן של "והיה – בהווייתו יהא", במלוא העוצמה.

ט. מצוה אחת מכריעה

מצירוף שם הוי' שבחודש שבט נלמדת הוראה חשובה נוספת לגבי העבודה של "יוסף ה' לי בן אחר":

יש הטוענים: כאשר משפיעים על יהודי ומביאים אותו פנימה אל המקום

הערות

69. משנה סוטה כ, א.
70. שם כא, ב.
71. ירושלמי סוטה פ"ג ה"ג – הובא בתוס' סוטה שם.
72. ספרי תצא כג, ח. פרש"י שם, ט. וראה דרך חיים בתחלתו (פ"א): דעונש מות הנשמה גדול הרבה מעונש מות הגוף כידוע.
73. ראה ברכות יג, א. מגילה ט, א. יז, ריש ע"ב. בכורות ד, ב. ובכ"מ.
74. ספ"ב דהל' גירושין.
75. ראה גם רמב"ם שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.