179

בגמרא, שהרי לא ייתכן לחדש ענין זה, אך יש להסביר, מדוע מצטט רש"י דוקא את הגירסא "לכרכי הים", ולא את הגירסא הנפוצה – "לאפריקי"?

ג) רש"י מצטט כאן גם את שמו של בעל המאמר – רבי עקיבא. ואילו ברוב המוחלט של מאמרי חז"ל, הוא מביאם בפירושו בלי לציין את שם אומרם³⁶?

ד) תמיהה זו מתחזקת כאשר משווים את פירוש רש"י כאן עם פירוש רש"י דומה ביותר בפרשת דברים³⁷, ששם אומר רש"י על המילה "תכרו" – "לשון מקח .. שכן בכרכי הים קורין למכירה כירה", למרות שבמסכת ראש־השנה אומר שם³⁸ רש"י: אמר רבי³⁹, כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למכירה כירה. וכן בפירוש רש"י על המילה "לטוטפות"⁴⁰ – "טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים", למרות שגם זהו מאמר של רבי עקיבא⁴¹.

ד. מהי כוונת התוספת

"ותרגומו..."?

לגבי סיום פירוש רש"י, המופיע בסוגריים – "ותרגומו...", יש מפרשים⁴² האומרים שמילים אלו אינן מדברי רש"י, כפי שאכן רואים, שמילים אלו אינן מופיעות בדפוס רש"י הראשון והשני⁴³, ולדבריהם זוהי הוספה של תלמיד (טועה). כי, כיצד ניתן לומר שמשמעות המילה "חורפן" שבתרגום היא "חריפים בכל מקום", כאשר המילה "חורפן" מופיעה בתרגום כפירושה של המילה "כבשות", כדלעיל בסעיף ב', לגבי פרשת וירא.

למרות זאת, מכך שמילים אלו מופיעות בדפוסי רש"י הנפוצים, סביר לומר, שגם לפירוש זה על דברי התרגום יש מקום.

ויותר מכך, ויש להקדים את התמיהה: בכל מקום מתרגם אונקלוס את המילה "כבש" למילה "אימרא", ומדוע ישתנו ה"כבשות" שבפרשת וירא? – ומשום כך יש להסיק, שהמשמעות של התרגום על "כבשות הצאן" – "חורפן דעאן", איננה שהמילה "חורפן" היא "כבשים"^**, אלא