107
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לא משתנית21, והמשיחה היא רק "לסלק המחלוקת", הסרת דבר צדדי.
על פי זה יש לומר, ויומתק בכך מנהג הרמב"ם22 לסיים את ההפטורה בפסוק "יחי אדוני המלך דוד23 לעולם" מבלי להזכיר כלל אודות משיחת שלמה – כי לשיטתו, משיחת מלך בן מלך היא לא כדי ליצור את המלוכה אלא "לסלק המחלוקת". ולכן לא מצרפים להפטורה את סיפור משיחת שלמה, משום ששבועת דוד "וישבע המלך... כי כאשר נשבעתי לך בה' אלקי ישראל לאמר כי שלמה בנך ימלוך אחרי והוא ישב על כסאי תחתי כי כן אעשה היום הזה", ביררה בהחלט את המשך המלוכה24.
אמנם המנהגים האחרים25, לפיהם ממשיכים וקוראים בהפטורה גם אודות ציווי דוד למשוח את שלמה עד אחר המשיחה בפועל26, ופשיטא לפי דעת האבודרהם27 לקרוא עד לאחר מיתת דוד "ושלמה28 ישב על כסא דוד אביו ותכן מלכותו מאוד"29 – הם בהתאם לשיטת רש"י: שבשעה שקיימת מחלוקת המלוכה אינה ירושה אלא נדרשת משיחה מחודשת, זאת אומרת, באמצעות המשיחה מקימים וממנים את המלך החדש – ולכן גם המינוי של שלמה היה על־ידי משיחתו.
אך עדיין נשאר בלתי "חלק": סוף סוף, מכיוון שבפרשה מסופר (לא רק כיצד אברהם שילח את בני הפלגשים... ובחר ביצחק, אלא גם) אודות מעמדו ומעלתו של יצחק לאחר מיתת אברהם – "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק..." מחדש, ובלשון רש"י30, אשר "בעל הברכות דוקא – הקדוש־ברוך־הוא – בא וברכו", אם כן, היה מתאים לקרוא גם
הערות
- 21. וי"ל דנפק"מ האם מביא קרבן נשיא (מלך). ולהעיר מדין דוד באותן ששה חדשים (ירושלמי ר"ה פ"א ה"א. הוריות פ"ג ה"ב). וראה מאירי הוריות יא, סע"א. פרשת דרכים דרוש יא בסופו. אבל ראה שו"ת אבני נזר שם (בהגהה לסכ"ז) דגם אז הי' לו דין מלך לכל דבר, ורק כיון שהי' נרדף ומתיירא מאבשלום מקרי יש ע"ג שררה, וה"ז דין מיוחד בשעיר דצ"ל מי שאין ע"ג אלא ה' אלקיו בפועל (כמשנה הוריות י, א. וראה רמב"ם הל' שגגות פט"ו ה"ו). ואכ"מ.
- 22. בסדר התפלות סוף ספר אהבה. וכ"ה לכו"כ מנהגים – ראה בהנסמן בהערה 25.
- 23. ברמב"ם שם ליתא התיבה "דוד".
- 24. ראה צפע"נ שם ובצפע"נ עה"ת בהפטורת פרשתנו דשקו"ט איך מהני השבועה. וראה בהפסוקים שהובאו לקמן סעיף ז שהי' ע"פ נביא. וראה חדא"ג מהרש"א הוריות שם סד"ה ואת יהואחז. שו"ת דברי נחמי' שם. ושם קרוב לסוף התשובה ד"לפה"נ קבל שלמה המלוכה מיד בחיי דוד" – ראה לעיל הערה 7.
- 25. פרטי המנהגים – ראה אנציקלופדי' תלמודית כרך יו"ד בנספחות לערך הפטרה.
- 26. מחזור אשכנז עם פי' הדרת קדש (שהובא באנציקלופדי' שם).
- 27. סדר הפרשיות וההפטרות.
- 28. מלכים שם ב, יב.
- 29. כ"כ באבודרהם "עד ותכון מלכותו מאד והיא במלכים". וכן הובא באנציקלופדי' שם. ולהעיר שגם בפ' ויחי מפטירין "ויקרבו ימי דוד למות עד ותכון מלכותו מאד והיא במלכים", כמ"ש באבודרהם שם.
- 30. עה"פ מב"ר פס"א, ו. וש"נ.
משנה תורה, הלכות שגגות ט״ו:ו׳ - הטקסט מספריא
כהן משיח שנסתפק לו אם שגג שגגה זו שהיא שגגת הוראה עם המעשה או לא שגג אותה אינו מביא אשם תלוי מפני שהוא בה כצבור שאינן מביאין אשם תלוי על לא הודע של שגגת הוראה אבל הנשיא אם נסתפק לו אם חטא או לא חטא מביא אשם תלוי כשאר ההדיוטות מפני שאין שגגתו תלויה בהוראתו אי זהו נשיא האמור בתורה זה מלך שאין עליו רשות מאדם מישראל ואין למעלה ממנו במלכותו אלא ה' אלהיו בין שהיה מבית דוד או משאר שבטי ישראל ואם היו מלכים רבים ואין אחד מהן עובד את חבירו כל אחד ואחד מהן מביא שעיר עזים על שגגתו ואי זהו כהן משיח זה כהן גדול שנמשח בשמן המשחה לא המרובה בבגדים.
בראשית רבה ס״א:ו׳ - הטקסט מספריא
וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק (בראשית כה, ה), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר בְּכוֹרָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר בְּרָכָה. וְרַבָּנָן אָמְרֵי קְבוּרָה, וְדָאתִּיקוּ. רַבִּי חָמָא אָמַר לֹא בְּרָכוֹת אֶלָּא מַתָּנוֹת נָתַן לוֹ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס, מְסָרוֹ לְאָרִיס וְהָיָה בּוֹ שְׁתֵּי אִילָנוֹת כְּרוּכִים זֶה לָזֶה בִּכְרַךְ אֶחָד, אֶחָד שֶׁל סַם חַיִּים וְאֶחָד שֶׁל סַם הַמָּוֶת. אָמַר אוֹתוֹ אָרִיס אִם מַשְׁקֶה אֲנִי זֶה שֶׁל סַם חַיִּים זֶה שֶׁל סַם הַמָּוֶת שׁוֹתֶה עִמּוֹ, וְאִם אֵינִי מַשְׁקֶה זֶה שֶׁל סַם הַמָּוֶת הֵיךְ זֶה שֶׁל סַם חַיִּים חַי. חָזַר וְאָמַר אֲנָא אָרִיס עָבֵיד אֲנָא אֲרִיסוּתִי וּמַאי דַּאֲהַנֵּי לְמָארֵי דְפַרְדֵּיסָא לְמֶעֱבַד יַעֲבֵיד לֵיהּ. כָּךְ אָמַר אַבְרָהָם, אִם מְבָרֵךְ אֲנִי אֶת יִצְחָק, עַכְשָׁו בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה בִּכְלַל, וְאִם אֵין אֲנִי מְבָרֵךְ בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה, הֵיךְ אֲנִי מְבָרֵךְ אֶת יִצְחָק, חָזַר וְאָמַר בָּשָׂר וָדָם אֲנִי, הַיּוֹם כָּאן וּמָחָר בַּקֶּבֶר, כְּבָר עֲבֵידַת אֲנָא דִידִי, מִכָּאן וָאֵילָךְ מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בְּעוֹלָמוֹ יַעֲשֶׂה, כֵּיוָן שֶׁמֵּת אַבְרָהָם אָבִינוּ גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִצְחָק וּבֵרֲכוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית כה, יא): וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ.
מצוטט ב־2 עמודים
אגרות קודש 1
- כרך כז ‹ י'קפז לקו"ש חכ"ה ע' 107
לקוטי שיחות 1
- כרך ל ‹ חיי שרה ‹ שיחה ג ‹ 97 לקו"ש חכ"ה ע' 107
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

