106

במקום בבנו הגדול, שהקטן יהיה הממשיך של מלכות דוד – בדומה לכך נבחר בנו הקטן (של אברהם), יצחק, להיות הממשיך של בית אברהם. וזכות זו נשללה משאר הילדים, גם ממשפחת בנו הגדול – ישמעאל, והם התיישבו "בחצרותם ובטירותם, שנים עשר נשיאם לאומותם. וישכנו מחוילה עד שור..." בלי קשר לאברהם.

אך עדיין אין הענין "חלק" כל צרכו:

הפרשה מספרת גם על הזמן שלאחר מיתת אברהם, "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק בנו..."¹⁴ – מדוע אם כן אין מסיימים גם בהפטורה בקריאת המשך הפסוקים בהם מסופר כיצד שלמה נמשח "וגם ישב שלמה על כסא המלוכה"¹⁵?

ב. דעת הרמב"ם שבן מלך יורש גם כשיש מחלוקת

לכאורה יש לומר, כי העובדה שלא נכללו בהפטורה המשך הכתובים אודות משיחת שלמה, הוא בהתאם לשיטת הרמב"ם בגדר משיחת מלך בן מלך, כולל משיחת שלמה:

הגמרא¹⁶ אומרת: "אין מושחין מלך בן מלך, ואם תאמר מפני מה משחו את שלמה (והגמרא מתרצת) "מפני מחלוקת של אדוניה". ממשיכה הגמרא לשאול: "מנלן דכי איכא מחלוקת בעי משיחא, ולא כל דבעי מלכא מורית מלכותא לבני'? (=מנין שנדרשת משיחה כשיש מחלוקת, וכי אין המלך מוריש המלכות לבנו כרצונו)? אמר רב פפא: אמר קרא "הוא ובניו בקרב ישראל – בזמן ששלום בישראל". מפרש רש"י¹⁷: "בזמן ששלום בישראל המלכות ירושה ולא בעי משיחה, אבל כי איכא מחלוקת לאו ירושה היא ובעי משיחה בתחילה (=אך כאשר יש מחלוקת אין זו ירושה ונדרשת משיחה מחדש).

אך הרמב"ם¹⁸ פוסק: "ואין מושחין מלך בן מלך שהמלכות ירושה למלך לעולם... ואם היתה שם מחלוקת מושחין אותו כדי לסלק המחלוקת ולהודיע לכל שזהו מלך לבדו כמו שמשחו שלמה מפני מחלוקת אדוניה...". ומבואר¹⁹ בספרי ה'אחרונים', כי המחלוקת בין רש"י והרמב"ם היא: לדעת רש"י כאשר יש מחלוקת חדלה המלוכה להיות ירושה ובמילא המשיחה היא מעין הקמת מלך חדש²⁰; ואילו לדעת הרמב"ם ירושת המלכות אינה בטלה ואפילו