ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כד תבא שיחה ב

169

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ג. "ג' מפתחות" – "ובמערבא... אף מפתח של פרנסה"

אך אפשר לשאול על הכלל עצמו:

במסכת תענית²⁶ אומרת הגמרא: "אמר רבי יוחנן ג' מפתחות בידו של הקדוש־ברוך־הוא שלא נמסרו ליד שליח, ואלו הן: מפתח של גשמים ומפתח של חיה ומפתח של תחיית המתים", ו"במערבא אמרי: אף מפתח של פרנסה".

רואים כאן, אפוא, להיפך – שב"מערבא", בארץ ישראל, מפרטים ומוסיפים פרט רביעי – פרנסה, ואילו ב"בבלי" מקצרים יותר ומציינים באופן כללי, כי הפרנסה אינה פרט בפני עצמה, אלא תוצאה מן הגשמים, כנאמר בהמשך דברי הגמרא "ורבי יוחנן מאי טעמא לא קחשיב להא (= מדוע אינו מונה זאת, פרנסה), אמר לך: גשמים היינו פרנסה". הפרנסה היא תוצאה של הגשמים "שזרעים ופירות גדלים מהם לפרנסת העולם"²⁷.

והתירוץ לכך פשוט: הכלל שהוזכר לעיל בסעיף ב', לגבי התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי הוא משום שה"בבלי" הוא "בתרא", מבחינת זמנו, יחסית ל"ירושלמי, ואילו הדעה של "מערבא", שהובאה לעיל ממסכת תענית, לא נאמרה בתקופה מוקדמת יותר מ"אמר רבי יוחנן", אלא להיפך: "אמרי אף" – באותה תקופה אך מאוחר יותר²⁸.

והערה נוספת: בעל הדעה בבבלי האומר "ג' מפתחות..." הוא רבי יוחנן אשר "חיבר הגמרא הירושלמית", ולפי זה יוצא בהתאם לכלל: אמרתו של רבי יוחנן היא "קדמאי" (קיצור וכלל כדרך התלמוד הירושלמי), ולאחר מכן "במערבא אמרי אף" – "בתראי" יחסית לרבי יוחנן – ומשום כך הדברים מפורטים יותר²⁹.

ד. הגלות תלויה בהתנהגות האדם

אך בעצם עניננו יש להבין:

אם יש חרטה ושלילה של העיקר והגורם – היצר הרע – אין מקום לפרט גם את התוצאה – הגלות, אשר נשללת מאליה על ידי החרטה על הגורם לה³⁰.

לכאורה, ניתן היה לבאר זאת על ידי מענה לשאלה נוספת, או, לפחות אי

הערות

26. ב, א ואילך.
27. לשון (פי' המיוחס ל)רש"י בע"י תענית שם. וכ"ה בהגהות הב"ח לרש"י בש"ס שם.
28. ראה סנהדרין יז, ב: אמרי במערבא רבי ירמי'. וראה תוד"ה נראין (קדושין מו, רע"א).
29. דברי הגמרא הנ"ל נתבארו בארוכה בלקו"ש תבא תנש"א.
30. ראה חדושי אגדות מהרש"א סוכה שם, דמפרש הראי' ע"ז שמתחרט על יצה"ר מהכתוב (מיכה ד, ו) אשר הרעותי "דכתיב ברישא דקרא והנדחה אקבצה ואמר דלכך אקבצם מהגלות כי אני מתחרט על שבראתי יצה"ר שעל ידו באו לגלות".

מצוטט בעמוד אחד

לקוטי שיחות 1

כרך לט ‹ תבא ‹ תבא (תנש"א) ‹ 37 לקו"ש חכ"ד ע' 169

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.