141
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מותר לתלמיד חכם לאכול גם בבית הכנסת44, ובודאי בבית המדרש45, אך בכל זאת אין הם נחשבים "בית דירה", כדלעיל, כי שם ההיתר הוא משום שזוהי אכילה ושתיה (ושינה) בדרך עראי, ומשום כך אין הם נחשבים "בית דירה" לצורך חובת מעקה, כי זה בדומה לדירת עראי (סוכה46; בית בחוץ לארץ פחות משלשים יום, הפטור ממזוזה47);
ולעומת זאת, אכילת קדשי קדשים היא מצוה, והרי "מצוותיה אחשביה"48, ובמיוחד כאשר האכילה היא באופן של "למשחה – לגדולה"49, ויש כאן קביעות, התורה ציותה לאכול קדשי קדשים בהיכל, בשעת הדחק לפחות, ולכן זהו "בית דירה"50.
ו. התבטלות – גם בדרגה נעלית של קדושה
כדי להבין את ההבדל שבין בית הכנסת וכדומה לבין בית המקדש לגבי חובת מעקה בפנימיות הענינים, יש לבאר תחלה את המשמעות של המעקה בעבודה הרוחנית של היהודי:
המשמעות הפנימית ל"ועשית מעקה לגגך... כי יפול הנופל ממנו" היא: "גגך" רומז להתנשאות ולגאוה51, והכוונה של "ועשית מעקה לגגך" היא, שהכרחי לחסום ולהגביל את הגאוה52. "כי יפול הנופל ממנו" – כי מדת הגאוה היא השרש של כל נפילה רוחנית, כידוע53 שהמדות הרעות של האדם נובעות מתחושת הישות העצמית ומהגאוה.
וזוהי גם ההוראה הנלמדת מכך שגם היכל המקדש חייב במעקה:
אפשר לחשוב, שהמעקה הכרחי רק בענינים שהם "בית של חול", אשר ה"גג" שלו הוא גאוה והתנשאות פשוטה, שהיא להיפך מהקדושה.
אך כאשר מדובר אודות המקדש, אשר כולו קודש – הרי גם גגו הוא
הערות
- 44. רמב"ם הל' תפלה פי"א ה"ו (וראה כס"מ שם). טושו"ע או"ח ר"ס קנא ונ"כ. וראה אנצילופדי' תלמודית ע' בית הכנסת ע' קצה. וש"נ.
- 45. ראה רמ"א שם. וראה פרטי החילוקים בביהמ"ד לגבי ביהכנ"ס – אנציקלופדי' תלמודית ע' בית המקדש ע' ריא. וש"נ.
- 46. סוכה בתחלתה.
- 47. מנחות מד, א. טושו"ע יו"ד סרפ"ו סכ"ב. ב"י לטור שם. ש"ך שם.
- 48. ראה בכורות י, א. רש"י ד"ה חלה (ביצה כז, ב).
- 49. קרח יח, ח. זבחים צא, א (וש"נ).
- 50. והא דהיכל פטור ממזוזה. ה"ז מפני שהוא קודש (יומא יא, ב. רמב"ם הל' מזוזה פ"ו ה"ו). וגם לפמ"ש בחת"ס (כנ"ל הערה 13) שתלוי רק בענין דירה (של הדיוט) – יש לחלק בין שם "דירה" לענין חיוב מזוזה, לשם "דירה" גבי מעקה (שענינו השמירה של "יפול הנופל"). ולהעיר מסמ"ע חו"מ שם סק"ב. וי"ל שלכן צריך ריבוי מיוחד לחייבו במעקה – "בית לרבות היכל" – כי לולא זה הו"א דאין זה בכלל "עשויין לדירה".
- 51. להעיר ממחז"ל בנוגע לגג ביהכנ"ס ודבתי העיר (שבת יא, רע"א).
- 52. של"ה חלק תושב"כ סוף פרשתנו. וראה או"ת להה"מ פרשתנו עה"פ. ועוד.
- 53. ראה דרושים עה"פ ראשית גוים עמלק.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״א:ו׳ - הטקסט מספריא
בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהן קלות ראש כגון שחוק והיתול ושיחה בטלה ואין אוכלין בהן ואין שותין בהן ואין ניאותין בהן ואין מטיילין בהן ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים וחכמים ותלמידיהם מותרין לאכול ולשתות בהן מדוחק.
שולחן ערוך, אורח חיים קנ״א - הטקסט מספריא
בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אֵין נוֹהֲגִין בָּהֶם קַלּוּת רֹאשׁ כְּגוֹן: שְׂחוֹק וְהִתּוּל וְשִׂיחָה בְּטֵלָה, וְאֵין אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים בָּהֶם וְלֹא מִתְקַשְּׁטִין בָּהֶם וְלֹא מְטַיְּלִין בָּהֶם וְלֹא נִכְנָסִים בָּהֶם בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶם מֻתָּרִים לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בָּהֶם, מִדֹּחַק, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּבְבֵית הַמִּדְרָשׁ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא מִדֹּחַק שָׁרֵי (רַ"ן פ' בְּנֵי הָעִיר). וְאֵין מְחַשְּׁבִים בָּהֶם חֶשְׁבּוֹנוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן הֵם שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן: קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה וּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, וְאֵין מַסְפִּידִים בָּהֶם אֶלָּא אִם כֵּן יִהְיֶה הַהֶסְפֵּד לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָעִיר, שֶׁכָּל בְּנֵי הָעִיר מִתְקַבְּצִים וּבָאִים לְהַסְפִּידוֹ; וְאִם צָרִיךְ לִכָּנֵס בָּהֶם לְצָרְכּוֹ, כְּגוֹן לִקְרֹא לְאָדָם, יִכָּנֵס וְיִקְרָא מְעַט אוֹ יֹאמַר דְּבַר שְׁמוּעָה, וְאַחַר כָּךְ יִקְרָאֶנּוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כְּאִלּוּ נִכְנָס לְצָרְכּוֹ; וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לֹא לִקְרוֹת וְלֹא לִשְׁנוֹת, יֹאמַר לְאֶחָד מֵהַתִּינוֹקוֹת: קְרָא לִי פָּסוּק שֶׁאַתָּה קוֹרֵא בּוֹ אוֹ יִשְׁהֶה מְעַט וְאַחַר כָּךְ יֵצֵא, שֶׁהַיְשִׁיבָה בָּהֶם מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ (תְּהִלִּים פד, ה) וְשִׁעוּר הַיְשִׁיבָה, כְּדֵי הִלּוּךְ ב' פְּתָחִים, (לְדַעַת הי"מ בְּסי' צ' סוֹף סָעִיף כ') (מָרְדְּכַי ר"פ הַשֻּׁתָּפִין).
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמַּה שֶּׁשָּׁנִינוּ בִּקְדֻשַּׁת בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת, ר"ל שֶׁל רַבִּים דּוּמְיָא דְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֲבָל יָחִיד הַקּוֹבֵעַ מִדְרָשׁ בְּבֵיתוֹ לְצָרְכּוֹ אֵין לוֹ קְדֻשָּׁה כָּל כָּךְ.
אֵין יְשֵׁנִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֲפִלּוּ שְׁנַת עֲרַאי, אֲבָל בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, מֻתָּר.
לְצֹרֶךְ בֵּית הַכְּנֶסֶת, מֻתָּר לֶאֱכֹל וְלִישַׁן בְּתוֹכוֹ, וּמִטַּעַם זֶה יְשֵׁנִים בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת; וַאֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ מִצְוָה אַחֶרֶת, כְּגוֹן כְּשֶׁנִּקְבָּצִים לְעַבֵּר הַשָּׁנָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, מֻתָּר לֶאֱכֹל שָׁם.
הָיוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת שְׁנֵי פְּתָחִים, לֹא יִכָּנֵס בְּפֶתַח זֶה לַעֲשׂוֹתוֹ דֶּרֶךְ לָצֵאת בַּפֶּתַח הַשֵּׁנִי לְקַצֵּר דַּרְכּוֹ; וְאִם הָיָה הַדֶּרֶךְ עוֹבֵר קֹדֶם שֶׁנִּבְנָה בֵּית הַכְּנֶסֶת, מֻתָּר. וְכֵן אִם לֹא נִכְנַס בּוֹ תְּחִלָּה כְּדֵי לְקַצֵּר דַּרְכּוֹ, מֻתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ דֶּרֶךְ. וּכְשֶׁנִּכְנָס בּוֹ לְהִתְפַּלֵּל, מֻתָּר לְמִי שֶׁנִּכְנָס בְּפֶתַח זֶה לָצֵאת בְּפֶתַח אַחֵר.
מֻתָּר לִכָּנֵס בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ וּבַאֲפוּנְדָתוֹ (פי' מִינֵי כִּיסִים תַּרְגּוּם וּבְיַלְקוּט וּבְתַרְמִילֵיהּ), וְיֵשׁ אוֹסְרִים לִכָּנֵס בּוֹ בְּסַכִּין אָרֹךְ אוֹ בְּרֹאשׁ מְגֻלֶּה.
יָכוֹל לִרֹק בּוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיְּשַׁפְשְׁפֶנּוּ בְּרַגְלָיו אוֹ שֶׁיִּהְיֶה שָׁם גֶּמִי שֶׁאִם יִרֹק לְתוֹכוֹ לֹא יְהֵא נִרְאֶה.
טִיט שֶׁעַל רַגְלָיו, רָאוּי לְקַנְּחוֹ קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס לְהִתְפַּלֵּל; וְרָאוּי שֶׁלֹּא יְהֵא עָלָיו וְלֹא עַל בְּגָדָיו שׁוּם לִכְלוּךְ.
נוֹהֲגִים בָּהֶם כָּבוֹד, לְכַבְּדָן וּלְרַבְּצָן (פי' כִּבּוּד נִקוּי הַבַּיִת רִבּוּץ זְרִיקַת הַמַּיִם עַל פְּנֵי הַקַרְקַע). וְנוֹהֲגִין לְהַדְלִיק בָּהֶם נֵרוֹת, לְכַבְּדָן.
אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁחָרְבוּ, עֲדַיִן הֵן בִּקְדֻשָּׁתָן; וּכְשֵׁם שֶׁנּוֹהֲגִים בָּהֶם כָּבוֹד בְּיִשּׁוּבָן, כָּךְ נוֹהֲגִים בְּחֻרְבָּנָם, חוּץ מִכִּבּוּד וְרִבּוּץ; וְאִם עָלוּ בָּהֶם עֲשָׂבִים, תּוֹלְשִׁים אוֹתָם וּמַנִּיחִים אוֹתָם בִּמְקוֹמָן, מִשּׁוּם עָגְמַת נֶפֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ הָעָם וְתָעִיר רוּחָם וְיִשְׁתַּדְּלוּ לִבְנוֹתָהּ.
אִם בִּשְׁעַת בִּנְיַן בֵּית הַכְּנֶסֶת הִתְנוּ עָלָיו לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּחֻרְבָּנוֹ; אֲבָל בְּיִשּׁוּבוֹ, לָא מְהָנֵי תְּנָאָה. וַאֲפִלּוּ בְּחֻרְבָּנוֹ, לְתַשְׁמִישׁ מְגֻנֶּה, כְּגוֹן: זְרִיעָה וְחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל רַבִּים, לֹא מְהָנֵי תְּנָאָה; בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ, אֲבָל בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לָא מְהָנֵי שׁוּם תְּנַאי.
יֵשׁ לִזָּהֵר מִלְּהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּעֲלִיּוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי בֵּית הַכְּנֶסֶת תַּשְׁמִישׁ קָבוּעַ שֶׁל גְּנַאי, כְּגוֹן לִשְׁכַּב שָׁם; וּשְׁאָר תַּשְׁמִישִׁים, יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ שָׁם. הַגָּה: וְכָל זֶה דַּוְקָא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת קָבוּעַ, שֶׁנִּבְנָה מִתְּחִלָּה לְכָךְ, אֲבָל בַּיִת שֶׁיִּחֲדוּ לְאַחַר שֶׁנִּבְנָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, מֻתָּר לִשְׁכַּב עָלָיו (פִּסְקֵי מַהֲרִי"ו).
שולחן ערוך, יורה דעה רפ״ו:כ״ב - הטקסט מספריא
הַשּׂוֹכֵר בַּיִת בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְהַדָּר בְּפֻנְדָּק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, פָּטוּר מִמְּזוּזָה שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְהַשּׂוֹכֵר בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, חַיָּב בִּמְזוּזָה מִיָּד, מִשּׁוּם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהוּא הַדִּין לְשׁוֹאֵל בַּיִת דִּינוֹ כְּשׂוֹכֵר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הר"ר מָנוֹחַ וכ"מ בְּשַׁ"ס).
משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ו׳:ו׳ - הטקסט מספריא
הר הבית הלשכות והעזרות ובתי כנסיות ובתי מדרשות שאין בהן בית דירה פטורין לפי שהן קדש בית הכנסת של כפרים שהאורחין דרין בו חייב במזוזה וכן בית הכנסת של כרכין אם היה בו בית דירה חייב כל השערים שהיו במקדש לא היה להם מזוזות חוץ משער נקנור ושלפנים ממנו ושל לשכת פרהדרין מפני שהלשכה הזאת היתה בית דירה לכהן גדול בשבעת ימי ההפרשה.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך יט ‹ תצא ‹ שיחה ב ‹ 212 לקו"ש חכ"ד ע' 141
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.
- אגרות קודש כרך ב שכה יומא יא, ב
- לקוטי שיחות כרך טז ויקהל שיחה ג מאותו ספר יומא יא, ב
- לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ד מאותו ספר יומא יא, ב
- לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ה מאותו ספר יומא יא, ב
- לקוטי שיחות כרך כד תצא שיחה ב מאותו ספר יומא יא, ב ואילך
- לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב מאותו ספר יומא יא, ב
- תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ב יומא יא, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קכג דיני הכריעות בסיום י"ח ברכות ה יומא יא, ב
- שארית יהודה שו"ת אורח חיים סימן ב יומא יא, ב
- תורת מנחם ש"פ עקב, י"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט יומא יא, א