142

עבודה של קדושה: "ויגבה לבו בדרכי ה'"⁵⁴, וכדברי חז"ל⁵⁵ ש"תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה שבשמינית". ומדוע צריך להגביל ולקבוע מעקה כאן?

אלא, ההוראה מכך היא, שאפילו גג המקדש זקוק למעקה. ויותר מכך: במקדש עצמו היה המעקה דוקא על גג ההיכל, ואף על קדש הקדשים⁵⁶.

כי אף כאשר שרויים בשיא ההתעלות, חייבים להיות בזהירות ובריסון על ידי הרגשת ההתבטלות. ואדרבה – "כלים הנגמרים בטהרה צריכין טבילה לקודש"⁵⁷: אף כאשר נמצאים בדרגה הנותנת מקום למחשבה שזהו כבר כלי "מושלם", אשר נגמר בטהרה – דוקא אז⁵⁸ יש צורך ב"טבילה – אותיות ביטול⁵⁹ – לקודש".

ז. המעקה הרוחני – למנוע נפילת הזולת

המעקה כפשוטו אינו נועד כל כך כדי לשמור על עצמו, אלא בעיקר כדי להבטיח שהזולת לא יפול מ"גגך".

וכך גם במשמעות הרוחנית של המעקה: המטרה של "מעקה לגגך" אינה כל כך כדי להגן על האדם עצמו מפני נפילה רוחנית, אלא גם למען הזולת, ש"גגך" – גאותך והתנשאותך – לא יגרום לנפילה רוחנית אצל יהודי זולתך.

כאשר יהודי עוסק בהפצת יהדות ובקירוב יהודים לאביהם שבשמים – שפעילות זו נכללת⁶⁰ ב"כי תבנה בית חדש", במשמעות הפנימית, שיהודי לא יסתפק בעבודה הרוחנית של עצמו, אלא הוא צריך "לבנות" בית לה', להקים בית מושלם, סביבה שתהיה חדורה ביהדות⁶¹ –

ויחד עם זאת יש בו גאוה, הרי לא זו בלבד שזהו פגם בעבודה הרוחנית הפרטית שלו, אלא הוא עלול לגרום לנפילתו של היהודי זולתו שעליו הוא משפיע. כאשר הוא משפיע על הזולת בדברים היוצאים מן הלב, ללא כל פניות אישיות וכדומה, הרי בודאי יכנסו הדברים אל הלב ויפעלו את פעולתם,

אך אם דבריו מעורבים בישות ובגאוה, הרי בנוסף לכך שהדבר מפריע