132
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
יב. תרומת מעשר – מאת בני ישראל
אך עדין אפשר לשאול:
אחת ממתנות הכהונה היא תרומת מעשר, שאותה אין נותנים הישראלים, אלא רק הלויים – "ואל הלוים תדבר"74. ויוצא, כל שנים עשר השבטים נותנים רק כ"ג מתנות כהונה?
אלא, כאן אנו רואים שוב, כיצד לפי פשוטו של מקרא כל דבר הוא מדוייק: בענין תרומת מעשר מדגישה התורה פעמיים75, שהיא באה מן המעשר אשר "תקחו מאד בני ישראל". ולכאורה, מדוע מודגש ומוכפל כאן שהמעשר בא מאת בני ישראל?
אלא בכך מדגישה התורה, שהחובה של תרומת מעשר חלה על התבואה עוד בהיותה ברשות הישראל, אלא שהלוי מפריש אותה בפועל, כיון שהוא מקבל את המעשר.
בכך מובנת ההלכה76 ש"יש לו רשות לבעל הבית לתרום תרומת מעשר", ואין הוא נחשב כ"תורם77 שלא מדעת"78 – החובה על תרומת המעשר נובעת מכך שהמעשר בא "מאת בני ישראל", והחובה כבר חלה כאשר התבואה היתה ברשות ישראל.
ויוצא, שכל כ"ד מתנות הכהונה קשורות לישראלים.
יג. המאסר חיזק את הפעילות
פרשת קרח נקראת בחודש תמוז, או בשבת מברכים חודש תמוז – חודש הגאולה של כ"ק מורי וחמי אדמו"ר.
אחד הרמזים למאסר ולגאולה מצוי בפירוש רש"י זה, שבו רואים, שלא זו בלבד שערעורו של קרח לא החליש את כהונת אהרן, אלא להיפך, הוא חיזק אותה והביא לה עוצמה גדולה ביותר79, עד כדי היותה "ברית מלח עולם", בדומה לשטר שיצא עליו ערעור, אשר נקבע ונתקיים בבית דין.
וכך היה אצל הרבי80, שדוקא על ידי ה"ערעור" של המאסר, נגרמה הגאולה שגרמה בודאות לכך שעבודתו בהרבצת התורה וחיזוק היהדות תימשך, ובאופן של "ברית עולם",
ובעוצמה נעלית יותר מאשר לפני כן
הערות
- 74. לקמן יח, כו.
- 75. שם, כו. שם, כח.
- 76. גיטין לא, א.
- 77. רש"י שם ל, סע"ב.
- 78. בגמ' שם נלמד זה ממש"נ (פרשתנו שם, כז) ונחשב לכם תרומתכם. אבל ע"ד הפשט יש לומר, שמובן הוא מעצם גדר החיוב דתרו"מ שהיא "מאת בנ"י", כבפנים.
- 79. ראה ספרי לקמן פסוק כ: שמחה גדולה היתה לו לאהרן כו' לטובתי נשברה רגל פרתי, לטובתו של אהרן בא קרח וערער על הכהונה.
- 80. וע"ד שיחתו (לקו"ד ח"ג שצ, א־ב) בנוגע לגאולת י"ט כסלו שהיא ע"ד שטר שיצא עליו ערעור ונתקיים בב"ד, שיש לו תוקף יותר משטר שלא יצא עליו ערעור. – באופן שמעיינות התורה יוכלו להגיע לכל קצוי תבל, כך שהגאולה היא הכנה קרובה לגאולה האמיתית והשלימה
גיטין ל״א א - הטקסט מספריא
בִּשְׁתֵּי תְּרוּמוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר: אַחַת תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְאַחַת תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר; כְּשֵׁם שֶׁתְּרוּמָה גְּדוֹלָה נִיטֶּלֶת בְּאוֹמֶד וּבְמַחְשָׁבָה, כָּךְ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר נִיטֶּלֶת בְּאוֹמֶד וּבְמַחְשָׁבָה; וּכְשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְבַעַל הַבַּיִת לִתְרוֹם תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, כָּךְ יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְבַעַל הַבַּיִת לִתְרוֹם תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר.
מַתְנִי׳ הַמַּנִּיחַ פֵּירוֹת, לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת; מָעוֹת, לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי – מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַיָּימִין. אִם אָבְדוּ – הֲרֵי זֶה חוֹשֵׁשׁ מֵעֵת לְעֵת, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּשְׁלֹשָׁה פְּרָקִים בּוֹדְקִין אֶת הַיַּיִן – בְּקִידּוּם שֶׁל מוֹצָאֵי הַחַג, וּבְהוֹצָאַת סְמָדַר, וּבִשְׁעַת כְּנִיסַת מַיִם בְּבוֹסֶר.
גְּמָ׳ מַאי מֵעֵת לְעֵת? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מֵעֵת לְעֵת שֶׁל בְּדִיקָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יַנַּאי:
The verse speaks of two terumot; one is standard teruma and one is teruma of the tithe. Since they are mentioned together, they can be compared: Just as standard teruma is taken by estimate, as there is no requirement for the amount separated to be measured precisely, and it can be taken by thought, as one is not required to physically separate it before consuming the remaining produce, so too, teruma of the tithe may be taken by estimate and by thought. And this comparison also teaches that just as the homeowner has permission, i.e., the right, to separate standard teruma, so too, the homeowner has permission to separate teruma of the tithe.
MISHNA: With regard to one who sets aside produce with the understanding that he will separate terumot and tithes with it, so that when he has untithed produce he can render it fit by declaring that the teruma and tithes that must be separated will be from the produce that he had set aside for this purpose, or one who sets aside money with the understanding that he will separate and redeem second tithe with it, then he may later separate the teruma or tithe with them, based on the presumption that the produce or the money are extant. He need not be concerned that perhaps the produce or money was lost in the meantime. If he discovers that they were lost, then he must be concerned that the produce or money that he set aside was lost, from the time until the same time, as will be explained in the Gemara, and he must separate teruma and tithes from the produce a second time; this is the statement of Rabbi Elazar.
Rabbi Yehuda says: One checks the wine that is set aside to be used for separating terumot and tithes for other wine to see if it has turned to vinegar, which would render it unfit for this purpose, at three times during the year: When the east wind blows at the conclusion of the festival of Sukkot, and when the blossoms fall and the grape buds emerge and appear as small clusters, and at the time when water enters and fills the unripe grape. Since there is a change in the weather at these times, one should check to ensure that the wine has not turned to vinegar.
GEMARA: The mishna taught that if the produce or money was lost, then one must be concerned that it occurred from the time until the same time. The Gemara asks: What is meant by: From the time until the same time? Rabbi Yoḥanan said: It means from the time it was checked and found to be lost, until the same time of day on the previous day. If one had used that produce to render fit other produce within the twenty-four hours before noticing that it had been lost, one must separate teruma and tithes for that produce again. Rabbi Elazar ben Antigonus says in the name of Rabbi Elazar, son of Rabbi Yannai:
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך לח ‹ קרח ‹ שיחה ב ‹ 69 לקו"ש חכ"ג ע' 132
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.
- כתר שם טוב חלק שני תא-ב גיטין לא, א
- אור תורה פסוקים מלוקטים שט גיטין לא, ב
- אגרות קודש כרך א קלב גטין לא, ב
- לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה ג מאותו ספר גיטין לא, ב
- לקוטי שיחות כרך לח קרח שיחה א מאותו ספר גיטין לא, א
- תורת מנחם שיחת ערב חג השבועות ה'תשי"ב גיטין לא, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ד גיטין לא, ב
- תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב גיטין לא, ב
- משולחן הארי הלכות פסח סי' תנ"ז סי"ח גיטין ל"א, א