63
בסגנון אחר: כדי שידיעת האדם תפעול דין בהחפצא, התאנים השחורות והלבנות, שמצ"ע אינן מעורבין, צריך להיות שינוי בתאנים עצמן, שנפלה שחורה או לבנה, שבזה נעשה כאן עירוב במציאות, שהתאנה השחורה היא בתוך השחורות, ואז כאשר אין ידוע איזו מהם נפלה, הרי העירוב בדעת האדם פועל עירוב בהתאנים שנפלה בהן תאנה של תרומה, אבל כאשר ידע ושכח, אין שכחת האדם מערבת התאנים שבמציאות אינן מעורבין.
ד. ויש להסביר הטעם שענין זה, דידיעת ומחשבת האדם בכוחה לפעול בדבר שחוץ ממנו, מפורש בתרומה דוקא — כי יסוד הדין דמחשבה פועלת מפורש בנוגע לתרומה, שלמדין ממ"ש19 "ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן", "במחשבה בלבד תהי' תרומה"20.
ואף שבנדו"ד המדובר אינו בדין הפרשת וקדושת תרומה אלא בדין ביטולה של התרומה, שהתאנים מותרות באכילה, מ"מ זה נובע מכך שבדיני תרומה מחשבת האדם יש לה כח מיוחד.
ובעומק יותר יש לומר (ע"ד הרמז), שגם ע"י התרת כל התאנים לאכילת ישראל נפעל בהם ע"ד הפרשת תרומה, וכדיוק לשון המשנה "מעלות זו את זו", אף שהכוונה היא שהותרו באכילה, כי זה גופא שהתאנים הותרו באכילה לישראל פועל בהם עלי', גם לפני שהאדם אוכלם.
והוא ע"ד ענין התרומה שישנה במחשבה21, כי גם להדיעות דאין המחשבה פועלת שתהא תרומה, הרי עכ"פ מועלת להתיר הטבל באכילה22, דנותן עיניו בצד זה ואוכל בצד זה, וג"ז נלמד ממ"ש ונחשב23.
ומעין זה בנדו"ד, דידיעת ומחשבת האדם פועלת על חפץ שחוץ ממנו שנעשה מותר באכילה. ומצד הכשרתו באכילה לישראל24 הרי זה גופא עלי' בהדבר, כנ"ל.
ומזה הוראה בדבר גודל ערך ידיעת ומחשבת האדם — שמזה יש ללמוד הן בצד הלא טוב, עד כמה צריכים להיות זהיר ממחשבה בלתי טובה, כי נוסף על חומר הדבר מצד עצמו הרי זה מזיק גם לעולם סביבו25, והן — ומרובה מדה טובה — בגודל העילוי והצורך במחשבה טובה, לחשוב בטובת הזולת, דנוסף על העזרה במעשה בפועל או בדיבור, הרי גם מחשבה מועלת הרבה26.
הערות
- 19. יח, כז.
- 20. רמב"ם הל' תרומות פ"ד הט"ז. שו"ע יו"ד סשל"א סעיף מו. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סתנ"ז סי"ח.
- 21. קידושין מא, ב.
- 22. ראה לקוטי לוי"צ — אגרות קודש (ע' דש ואילך). וש"נ. וראה תשובות וביאורים (קה"ת, תשל"ד) ס"ד ס"ב הערה 8 (אגרות — קה"ת, תשמ"ז — ח"א ע' רלט בהערה).
- 23. ראה רש"י קידושין שם ד"ה במחשבה. רש"י ותוס' ד"ה ובמחשבה — גיטין לא, א; מנחות נה, א. וראה בכל הנ"ל (בנוגע לתרומה במחשבה) אנציקלופדי' תלמודית כרך יו"ד ע' רעו ואילך. וש"נ.
- 24. כידוע שדברים שאפשר שהאדם יעשה בהם מצוה וכיו"ב הם למעלה משאר דברים שאינם ראויין שהאדם יקיים בהם מצוה (או לומר ברכה עליהם וכיו"ב) — ראה המשך תער"ב ח"ב ע' תתפג. ע' תתקסא. ועוד.
- 25. ראה זכרי' ז, יו"ד. ח, יז. תניא אגה"ק סו"ס כב (קלה, ב).
- 26. ראה בארוכה לקו"ד ח"א בתחלתו. סה"מ תש"ג ס"ע 91 ואילך בשם הרלב"ג. וראה כתר שם טוב (קה"ת) אות מג. רטז (בסופה). רפה. ועוד.
משנה תורה, הלכות תרומות ד׳:ט״ז - הטקסט מספריא
המתכוין לומר תרומה ואמר מעשר מעשר ואמר תרומה לא אמר כלום עד שיהיה פיו ולבו שוין הפריש תרומה במחשבתו ולא הוציא בשפתיו כלום הרי זו תרומה שנאמר ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן במחשבה בלבד תהיה תרומה.
שולחן ערוך, יורה דעה של״א:מ״ו - הטקסט מספריא
הִפְרִישׁ תְּרוּמָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ וְלֹא הוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו כְּלוּם, הֲרֵי זֶה תְּרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם (בַּמִּדְבָּר יח, כז).
גיטין ל״א א - הטקסט מספריא
בִּשְׁתֵּי תְּרוּמוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר: אַחַת תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְאַחַת תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר; כְּשֵׁם שֶׁתְּרוּמָה גְּדוֹלָה נִיטֶּלֶת בְּאוֹמֶד וּבְמַחְשָׁבָה, כָּךְ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר נִיטֶּלֶת בְּאוֹמֶד וּבְמַחְשָׁבָה; וּכְשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְבַעַל הַבַּיִת לִתְרוֹם תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, כָּךְ יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְבַעַל הַבַּיִת לִתְרוֹם תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר.
מַתְנִי׳ הַמַּנִּיחַ פֵּירוֹת, לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת; מָעוֹת, לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי – מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַיָּימִין. אִם אָבְדוּ – הֲרֵי זֶה חוֹשֵׁשׁ מֵעֵת לְעֵת, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּשְׁלֹשָׁה פְּרָקִים בּוֹדְקִין אֶת הַיַּיִן – בְּקִידּוּם שֶׁל מוֹצָאֵי הַחַג, וּבְהוֹצָאַת סְמָדַר, וּבִשְׁעַת כְּנִיסַת מַיִם בְּבוֹסֶר.
גְּמָ׳ מַאי מֵעֵת לְעֵת? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מֵעֵת לְעֵת שֶׁל בְּדִיקָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יַנַּאי:
The verse speaks of two terumot; one is standard teruma and one is teruma of the tithe. Since they are mentioned together, they can be compared: Just as standard teruma is taken by estimate, as there is no requirement for the amount separated to be measured precisely, and it can be taken by thought, as one is not required to physically separate it before consuming the remaining produce, so too, teruma of the tithe may be taken by estimate and by thought. And this comparison also teaches that just as the homeowner has permission, i.e., the right, to separate standard teruma, so too, the homeowner has permission to separate teruma of the tithe.
MISHNA: With regard to one who sets aside produce with the understanding that he will separate terumot and tithes with it, so that when he has untithed produce he can render it fit by declaring that the teruma and tithes that must be separated will be from the produce that he had set aside for this purpose, or one who sets aside money with the understanding that he will separate and redeem second tithe with it, then he may later separate the teruma or tithe with them, based on the presumption that the produce or the money are extant. He need not be concerned that perhaps the produce or money was lost in the meantime. If he discovers that they were lost, then he must be concerned that the produce or money that he set aside was lost, from the time until the same time, as will be explained in the Gemara, and he must separate teruma and tithes from the produce a second time; this is the statement of Rabbi Elazar.
Rabbi Yehuda says: One checks the wine that is set aside to be used for separating terumot and tithes for other wine to see if it has turned to vinegar, which would render it unfit for this purpose, at three times during the year: When the east wind blows at the conclusion of the festival of Sukkot, and when the blossoms fall and the grape buds emerge and appear as small clusters, and at the time when water enters and fills the unripe grape. Since there is a change in the weather at these times, one should check to ensure that the wine has not turned to vinegar.
GEMARA: The mishna taught that if the produce or money was lost, then one must be concerned that it occurred from the time until the same time. The Gemara asks: What is meant by: From the time until the same time? Rabbi Yoḥanan said: It means from the time it was checked and found to be lost, until the same time of day on the previous day. If one had used that produce to render fit other produce within the twenty-four hours before noticing that it had been lost, one must separate teruma and tithes for that produce again. Rabbi Elazar ben Antigonus says in the name of Rabbi Elazar, son of Rabbi Yannai:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יז צו שיחה א מאותו ספר מנחות נה, ב
- כתר שם טוב חלק שני תא-ב גיטין לא, א
- אור תורה פסוקים מלוקטים שט גיטין לא, ב
- אגרות קודש כרך א קלב גטין לא, ב
- לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה ג מאותו ספר גיטין לא, ב
- לקוטי שיחות כרך כג קרח שיחה ב מאותו ספר גיטין לא, א
- תורת מנחם שיחת ערב חג השבועות ה'תשי"ב גיטין לא, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ד גיטין לא, ב
- תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב גיטין לא, ב
- משולחן הארי הלכות פסח סי' תנ"ז סי"ח גיטין ל"א, א