79

ועל כך (ש"משנאיך אלו שונאי ישראל"), חייב רש"י להביא הוכחה מפסוק: "שנאמר משנאיך נשאו ראש, ומי הם, על עמך יערימו סוד" – מכך רואים, שמי הם "משנאיך" – אלו אשר "על עמך יערימו סוד".

ט. "קמיך" – בפסוק זה

לפי זה יובנו גם הבדלי הניסוח בין פירוש רש"י כאן לבין פירושו על "תהרוס קמיך":

בפסוק "תהרוס קמיך" אין רש"י מתכוון לומר שהמשמעות על "קמיך" באופן כללי היא "הקמים על ישראל", כי, כדלעיל, תיתכן מציאות של "קמיך" (ואפילו "אויביך") כנגד ה' ולא רק על ידי ש"קמים על ישראל", ולכן אין רש"י יכול לומר באופן סתמי, כבפרשתנו: קמיך – אלו הקמים על ישראל.

אלא כוונת רש"י היא לבאר את המילה "קמיך" בפסוק זה, של שירת הים, שבו שבחו והודו ישראל לקדוש־ברוך־הוא על אשר "מרכבות פרעה וחילו ירה בים..."³⁹: מי הם אלו שפסוק זה מכנה אותם כאן בתואר "קמיך" – אלו אשר "קמים על ישראל". ולכן מאריך רש"י בלשונו: "הקמים נגדך (והוא מבאר) ומי הם הקמים כנגדו (למה הכוונה בפסוק זה) אלו הקמים על ישראל".

והיכן מוצאים מקום נוסף שבו ה"קמים על ישראל" נכללים בסוג של "קמים כנגדו" – לכך מביא רש"י דוגמא (וכן הוא אומר) מפסוק נוסף: "כי הנה אויביך יהמיון, ומה היא ההמיה, על עמך יערימו סוד, ועל זה קורא אותם אויביו של מקום". מכך רואים, שמשום ההמיה והמעשים של "(ועל זה) קורא אותם אויביו של מקום".

לעומת זאת בפרשתנו מתכוון רש"י להוכיח ש"משנאיך אלו שונאי ישראל", ולכן הוא מביא הוכחה – "שנאמר" – מן הפסוק "משנאיך נשאו ראש ומי הם על עמך יערימו סוד", כדלעיל.

י. גילוי התקשרות ישראל לה'

מיינה של תורה שבפירוש רש"י זה:

בדומה לפסוק "קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך" מופיע גם בתהלים⁴⁰ הפסוק: "יקום אלקים ויפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו", אך יש הבדל ביניהם: בחומש נאמר "קומה הוי'", ואילו בתהלים נאמר "יקום אלקים".

יוצא, אפוא, שבקשר לענין זה מוזכר הקדוש־ברוך־הוא בשלשה כינויים: בחומש נאמר "הוי'", בכתובים