58
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
יא. נדבת העגלות – הכנה של אחדות מוחלטת
כך יובן גם הקשר שבין נדבת העגלות לבין חנוכת המזבח:
כדי שתוכל להיווצר אחדות מלאה, עד לאופן של "מבלי ימצא האדם ראש וסוף", גם תוך כדי היותנו עסוקים בעבודה הפרטית והמסויימת, הביאו הנשיאים תחילה נדבה המבטאת את האחדות שמעל להתחלקות52, וזה איפשר ונתן כח להגיע לידי התאחדות מוחלטת גם בעבודות הפרטיות.
וזוהי המשמעות של ההקדמה של נדבת העגלות: הנשיא מביא רק חצי עגלה, ואף בשורו אפשר להשתמש רק ביחד עם שורו של רעהו, כדלעיל בסעיף ו'. דבר זה מבטא53 שכל נשיא בפני עצמו יכול לפעול רק כאשר חבירו משלימו*. ולפיכך הביאו הנשיאים את העגלות וכדומה ביחד, כנדבה אחת כללית, וגם כאשר משה קבל זאת מאתם, לא ראו שום הבדלים בין נדבת נשיא אחד למשנהו54.
ורק לאחר מכן55 באה חנוכת המזבח, שכל נשיא בפני עצמו הביא את הקרבנות בנפרד – ובהבאה זו עצמה56
הערות
- 52. ראה סד"ה אתה הבדלת תש"ב. ועוד. ולהעיר מסד"ה וידבר אלקים (הא') תרצ"ט. ועוד.
- 53. ע"ד הענין ד"מחצית השקל" (ראה לעיל הערה 40) – ראה לקו"ש ח"כ (ע' 189) ועוד שזהו מהרמזים במחצית השקל.
- *. הכוונה כאן היא לא (רק) להענין דחבירו משלימו מצד המעלה פרטית שיש בכאו"א (כנ"ל סעיף ז), כ"א (בעיקר) מצד זה שכולם (יחד) הם מציאות אחת שלמעלה מהתחלקות, שלכן הביאו נדבה אחת כו', כבפנים.
- 54. ויש לומר שזהו ג"כ מש"נ (שם, ו) "ויקח משה את העגלות גו' ויתן אותם אל הלוים" (סתם), ורק לאח"ז (שם, ז־ח) מפרש כמה עגלות כו' נתן לבני גרשון ולבני מררי – כי מכיון שהיא נדבה אחת, לכן גם הנתינה ללויים היתה באופן כזה: (מקודם) נתינה כללית ללויים, ואח"כ חלקו אותם לבני גרשון ולבני מררי.
- 55. ע"פ המבואר בפנים יומתק (גם בפנימיות הענינים) מ"ש הרמב"ן (ראה לעיל הערה 38) שקרבנות דחנוכת המזבח הביאו הנשיאים בתוך העגלות.
- 56. ולכן גם בחנוכת המזבח, מקודם (ביום ראשון) הקריבו כל הנשיאים את קרבנום לפני המזבח (שם, י), כולם ביחד (ע"ד בנדבת העגלות כו'), אלא שאח"כ בא הציווי (שם, יא) נשיא אחד ליום גו', שההקרבה בפועל צ"ל כל אחד ביום בפ"ע – כי עי"ז שהתחלת ההקרבה (דחנוכת המזבח) היתה באופן של אחדות גמורה (כולם ביחד), נמשך האחדות גם אח"כ, בהקרבת כל יום ויום בפ"ע. ולהעיר מפנים יפות (שצוין לעיל הערה 24).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.