59
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
"המשיכו" הנשיאים אחדות גמורה.
יב. שלושת הענינים בקדושת המשכן
כשם ששלושה ענינים אלו קיימים אצל יהודי: (א) שהוא מלכתחילה מציאות אחת עם כל ישראל ללא "התחלקות", (ב) מעלתו הפרטית, (ג) האיחוד שבין עצם המציאות לבין פרט, כדלעיל.
– נמצאים בדומה לכך שלושה ענינים אלו גם במשכן57:
(א) הקדושה הכללית של המשכן, המקיפה את כל המשכן, על כל חלקיו ופרטיו, בשווה.
(ב) הקדושות הפרטיות והמסויימות של חלקי המשכן: קדושת החצר, קדושת אהל מועד וקדושת קדש הקדשים.
(ג) האחדות של שתי קדושות אלו ביחד, ואשר על ידה נוספת קדושה יתירה על הקדושה הפרטית.
ולפי זה ניתן להסביר את דברי המדרש על הקרבנות של נשיא שבט שמעון58, שהוא הקריב "על סדר מעשה המשכן", וכך נאמר59: "קערת – כנגד חצר המשכן שהיה מקיף את המשכן .. שלשים ומאה משקלה כמה דתימא60 (=כמו שנאמר): אורך החצר מאה באמה והמשכן שהיה בתוכו שלשים אמה ארכו הרי מאה ושלשים. מזרק אחד כסף – כנגד החצר בלא המשכן שהיתה ע' אמה (וכן משקל המזרק שבעים שקל, מתורת כהנים) .. דבר אחר: החצר היה ארכו ק' אמה ורחבו נ' אמה .. טול חמישים .. ועשה ממנו רצועות61 .. בריבוע יהיה ארכו כרחבו ע' אמה... ועל זה אמר שבעים שקל...".
ולכאורה, אין מובן:
א) שלושים האמה של אורך המשכן הרי נכללות בתוך מאה אמה של אורך החצר. כיצד מחשבים אפוא שוב את שלשים האמה כתוספת למאה, ומסכמים סך הכל: מאה שלשים אמה?
ב) כיון שכבר קיים כאן מספר של ק"ל, המדה של החצר עם המשכן, מדוע צריך היה להקריב קרבן נוסף "כנגד החצר בלא המשכן"?
ג) מהי הדעה של הסובר ש"שבעים השקל" אינם "כנגד החצר בלא המשכן", אלא כנגד החצר כולה,
הערות
- 57. ראה בארוכה בזה לקו"ש [המתורגם] חכ"א ע' 281 ואילך.
- 58. שמזה מובן גם לשאר השבטים, שהרי בענין המבואר לקמן בפנים – אין כל סברא לחלק ביניהם.
- 59. במדב"ר פי"ג, יט.
- 60. תרומה כז, יח.
- 61. ראה רש"י עירובין כג, ב (נעתק בעץ יוסף לבמדב"ר שם).
במדבר רבה י״ג:י״ט - הטקסט מספריא
בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי שִׁמְעוֹן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי וגו' (במדבר ז, לו), לְפִי שֶׁרְאוּבֵן נִזְדָּרֵז לְהַצִּיל אָחִיו מִן הַמִּיתָה, וְשִׁמְעוֹן קִנֵּא עַל זְנוּת אֲחוֹתוֹ בִּשְׁכֶם לְהַצִּיל אֲחוֹתוֹ מִיַּד טְמֵאִים, לְכָךְ זָכָה לְהַקְרִיב אַחֲרָיו. (במדבר ז, לז): קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת וגו', בָּא נְשִׂיא שִׁמְעוֹן וְהִקְרִיב עַל סֵדֶר מַעֲשֶׂה הַמִּשְׁכָּן, וְלָמָּה הִקְרִיב קָרְבָּנוֹ כְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן, דּוּגְמַת מַעֲשֶׂה שִׁמְעוֹן אֲבִי הַשֵּׁבֶט, לְפִי שֶׁשִּׁמְעוֹן קִנֵּא עַל הַזְּנוּת וְהָרַג כָּל אַנְשֵׁי שְׁכֶם עַל שֶׁעִנּוּ דִּינָה אֲחוֹתוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לד, כה כו): וַיִּקְּחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי חָרֶב וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ. וְכֵן הַמִּשְׁכָּן הָיָה הוֹרֵג בַּנּוֹאֲפִים וּבַסּוֹטוֹת, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר ה, יז): וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדשִׁים בִּכְלִי חָרֶשׂ וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן וגו', וְאוֹמֵר (במדבר ה, כז): וְהִשְׁקָה אֶת הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל וגו', וּלְכָךְ הִקְרִיב שְׁלֻמִיאֵל קָרְבָּנוֹ עַל סֵדֶר מַעֲשֶׂה הַמִּשְׁכָּן, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה שִׁמְעוֹן. קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת וגו', קַעֲרַת, כְּנֶגֶד חֲצַר הַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיָה מַקִּיף אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּשֵׁם שֶׁהַיָּם מַקִּיף אֶת הָעוֹלָם. (במדבר ה ז, לז): שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, כְּמָה דְּתֵימָא (שמות כז, יח): אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה, וְהַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיָה בְּתוֹכוֹ שְׁלשִׁים אַמָּה אָרְכּוֹ, הֲרֵי מֵאָה וּשְׁלשִׁים. (במדבר ז, לז): מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, כְּנֶגֶד הֶחָצֵר בְּלֹא הַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיְתָה שִׁבְעִים אַמָּה. חֲמִשִּׁים אַמָּה לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן וְעֶשְׂרִים אַמָּה אֲחוֹרֵי הַמִּשְׁכָּן, הֲרֵי שִׁבְעִים אַמָּה. דָּבָר אַחֵר, הֶחָצֵר הָיָה אָרְכּוֹ מֵאָה אַמָּה וְרָחְבּוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה, כְּמָה דְתֵימָא: אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים וגו', טֹל חֲמִשִּׁים שֶׁהָיָה הָאֹרֶךְ יָתֵר עַל הָרוֹחַב וַעֲשֵׂה מִמֶּנּוּ רְצוּעוֹת וְסַבֵּב עַל הַחֲמִשִּׁים שֶׁל רוֹחַב בְּרִבּוּעַ, יִהְיֶה אָרְכּוֹ כְּרָחְבּוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם, וְעַל זֶה אָמַר (במדבר ז, לז): שִׁבְעִים שֶׁקֶל וגו', וְהַשִּׁירַיִם לְפִי שֶׁלֹא הָיָה אַמָּה לֹא חָשִׁיב לֵיהּ. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה שִׁבְעִים, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים עַמּוּדִים שֶׁהָיוּ בַּחֲצַר הַמִּשְׁכָּן, עֶשְׂרִים עַמּוּדִים לִפְאַת נֶגֶב, וְעֶשְׂרִים עַמּוּדִים לִפְאַת צָפוֹן, וַעֲשָׂרָה לִפְאַת יָם, וְשִׁשָּׁה עַמּוּדִים לִפְאַת קֵדְמָה, וְאַרְבָּעָה עַמּוּדִים לְמָסָךְ שַׁעַר הֶחָצֵר, הֲרֵי שִׁשִּׁים לֶחָצֵר וְאַרְבָּעָה לַפָּרֹכֶת וַחֲמִשָּׁה לְמָסַךְ פֶּתַח הַמִּשְׁכָּן, וְעַמּוּד הֶעָנָן הֲרֵי שִׁבְעִים. (במדבר ז, לז): שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה, כְּנֶגֶד הֶחָצֵר וְהַמִּשְׁכָּן, שֶׁבַּחָצֵר הָיוּ מַקְרִיבִין עַל מִזְבַּח הָעוֹלָה מִנְחָה בְּלוּלָה בַּשֶּׁמֶן, וּבַמִּשְׁכָּן הָיָה שָׁם לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁהָיָה שֶׁל סֹלֶת, וְהָיָה שָׁם מְנוֹרָה שֶׁמַּדְלִיקִין אוֹתָהּ בַּשֶּׁמֶן, וְהָיָה לְבוֹנָה עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁעוֹלָה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ. (במדבר ז, לח): כַּף אַחַת, זֶה הוּא סֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה מֻנָּח אֵצֶל הָאָרוֹן, מַה הַכַּף הַזּוֹ יֵשׁ בָּהּ חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת, כָּךְ הָיוּ בּוֹ חֲמִשָּׁה סְפָרִים. (במדבר ז, לח): עֲשָׂרָה זָהָב, אֵלּוּ הַלּוּחוֹת שֶׁהָיוּ בָּאָרוֹן שֶׁהָיָה בָּהֶם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. דָּבָר אַחֵר, עֲשָׂרָה זָהָב, כְּנֶגֶד עֶשֶׂר פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁכָּתוּב בָּהֶן עֲשִׂיָּה הַנֶּאֱמֶרֶת בַּמִּשְׁכָּן, וְאֵלּוּ הֵן (שמות כה, י): וְעָשׂוּ אֲרוֹן וגו', (שמות כה, יז): וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת וגו', (שמות כה, כג): וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן וגו', (שמות כה, לא): וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת וגו', (שמות כו, א): וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה וגו', (שמות כו, ז): וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת וגו', (שמות כו, טו): וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים וגו', (שמות כו, לא): וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת וגו', (שמות כז, א): וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וגו', (שמות כז, ט): וְעָשִׂיתָ אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן וגו'. (במדבר ז, לט): פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, כְּנֶגֶד יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיוּ שֶׁל מִינֵי צִבְעוֹנִין, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כו, א): וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת וגו'. אַיִל אֶחָד (במדבר ז, לט), כְּנֶגֶד הַמִּכְסֶה שֶׁל עוֹרוֹת אֵילִם מְאָדָּמִים. (במדבר ז, לט): כֶּבֶשׂ אֶחָד, כְּנֶגֶד עוֹרוֹת תְּחָשִׁים. (במדבר ז, מ): שְׂעִיר עִזִּים, כְּנֶגֶד הָאֹהֶל שֶׁהָיָה יְרִיעוֹת עִזִּים. (במדבר ז, מא): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד בְּצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב שֶׁהֵם הִשְׁלִימוּ מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד מָסַךְ פֶּתַח הַמִּשְׁכָּן, וּמָסַךְ פֶּתַח הֶחָצֵר, שֶׁהֵם הָיוּ מַשְׁלִימִים לִסְגִירַת הָאֹהֶל מִצְּדָדָיו וּסְגִירַת הֶחָצֵר מִכָּל צְדָדֶיהָ. (במדבר ז, מא): אֵלִים חֲמִשָּׁה וגו', שְׁלשָׁה מִינִים אֵלּוּ כְּנֶגֶד קַלְעֵי הֶחָצֵר מִן שְׁלשֶׁת רוּחוֹתֶיהָ, תֵּימָנָה וְצָפוֹנָה וְיָמָּה, שֶׁהָיוּ תֵּימָן וְצָפוֹן אָרְכָּן שֶׁל קְלָעִים מֵאָה אַמָּה כְּנֶגֶד אֹרֶךְ הֶחָצֵר, וְיָם אָרְכָּהּ כְּנֶגֶד רָחְבָּהּ חֲמִשִּׁים אַמָּה. וְלָמָּה הָיוּ שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד קַלְעֵי הֶחָצֵר שֶׁהָיוּ גְּבוֹהוֹת חָמֵשׁ אַמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לח, יח): וְקוֹמָה בְרֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת לְעֻמַּת קַלְעֵי הֶחָצֵר, וְאוֹמֵר (שמות כז, יח): וְקוֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר, שָׁלשׁ פְּעָמִים הֲרֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר כְּנֶגֶד קַלְעֵי הָרוּחַ הָרְבִיעִית שֶׁלֹא הָיְתָה אָרְכָּן אֶלָּא שֶׁל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לח, יג טו): וְלִפְאַת קֵדְמָה מִזְרָחָה חֲמִשִּׁים אַמָּה. וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה קְלָעִים לַכָּתֵף, וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית מִזֶּה וּמִזֶּה לְשַׁעַר הֶחָצֵר קְלָעִים חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. (במדבר ז, מא): זֶה קָרְבַּן שְׁלֻמִיאֵל וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב עַל סֵדֶר הַמִּשְׁכָּן, הִתְחִיל מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן שְׁלֻמִיאֵל וגו':
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יג קרח שיחה ב מאותו ספר עירובין כג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמו דיני עירובין מן התורה עירובין כג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שנח דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה ב עירובין כג , ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שנח דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה ג עירובין כג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שנח דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה ד עירובין כג, סע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שנח דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה ה עירובין כג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שנח דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה יז עירובין כג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסג דיני מבוי ולחי לא עירובין כג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שעב דין שיתופי הדירות לעירוב א עירובין כג, סע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שנח דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה עירובין כג, א