ב
ב וכמה הוא היקף קטן עד בית סאתים ועד בכלל כחצר המשכןטז שהיה מאה אורך ונ' רוחביז שהן ב' פעמים נ' על נ' ונ' על נ' הוא בית סאה שהוא ב' אלפים ות"ק פעמים אמה על אמה וסאתים הן ה' אלפים אמה על אמהיח וכל מקום שיש בו כשיעור זה בין שהוא עגול בין שהוא מרובעיט ממש כגון שארכו ע' אמה וב' שלישי אמהכ ועוד משהוכא ולא חשו חכמים לדקדק בוכב וכן רחבו בין שהוא ארוך וקצר כגון שארכו מאה ורחבו חמשים מותר לטלטל בכולוכג ובלבד שלא יהא ארכו יתר על פי שנים ברחבוכד אמה אחתכה כמו שחצר המשכן לא היה ארכו יתר על פי שנים ברחבוכו אפילו אמה אחת אבל פחות מאמה אינו כלום ואינו אוסרכז:
הערות
- טז. ברייתא עירובין כג , ב. טור.
- יז. שמות כז, ט-יג.
- יח. רמב"ם הל' שבת פט"ז ה"ג.
- יט. רמב"ם שם. טור ושו"ע ס"א.
- כ. רש"י שם סוף ד"ה אלא אמרה תורה. טור ושו"ע שם.
- כא. רמב"ם בפירוש המשנה עירובין פ"ב ד"ה ועוד אמר. לבוש. אליה זוטא . וראה גם לקמן סי' שצח ס"ה וסי"א.
- כב. תוס' שם ד"ה ר"ע.
- כג. במשנה שם וכרבי יוסי . טור ושו"ע שם.
- כד. ברייתא שם. טור ושו"ע שם. ואם הוא פחות מבית סאתיים וארכו יותר על פי שנים ברחבו, ראה שו"ת צ"צ חאו"ח סי' לט אות ג.
- כה. ברייתא שם. רמב"ם שם ה"ד.
- כו. רש"י שם ד"ה ארכה. רמב"ם שם ה"ד. ט"ז ס"ק ב.
- כז. רבינו ירוחם נתיב יב ח"ד (עא, ד). ב"י ד"ה ומ"ש ובלבד. מ"א ס"ק ג.
משנה תורה, הלכות שבת ט״ז:ג׳ - הטקסט מספריא
כמה היא בית סאה חמשים אמה על חמשים אמה. נמצא בית סאתים מקום שיש בתשבורתו חמשת אלפים אמה. וכל מקום שיש בו כמדה הזאת בין שהיה מרובע שהוא שבעים אמה ושירים על שבעים אמה ושירים בין שהיה עגול בין שאר הצורות הרי זה נקרא בית סאתים.
רש"י על שמות כ״ז:ט׳ - הטקסט מספריא
קלעים. עֲשׂוּיִין כְּמִין קַלְעֵי סְפִינָה, נְקָבִים נְקָבִים, מַעֲשֵׂה קְלִיעָה וְלֹא מַעֲשֵׂה אוֹרֵג, וְתַרְגּוּם סְרָדִים כְּתַרְגּוּמוֹ שֶׁל מִכְבָּר הַמְתֻרְגָּם סְרָדָה, לְפִי שֶׁהֵן מְנֻקָּבִין כִּכְבָרָה:
לפאה האחת. כָּל הָרוּחַ קָרוּי פֵּאָה:
קלעים HANGINGS — made like the sails of ships, full of holes, of plaited work and not weaver’s work. The rendering in the Targum, סרדין, is the same as the rendering of מִכְבָּר, which it renders by the singular סרדא; this is because they, both the hangings and the grate, are riddled with holes like a sieve.
לפאה האחת FOR ONE SIDE — the entire side (not only the corner; cf. Rashi on Exodus 26:18) is called פאה.
משנה עירובין ב׳ - הטקסט מספריא
עושין פסין לביראות ארבעה דיומדין נראין כשמונה דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר שמונה נראין כשנים עשר. ארבעה דיומדין וארבעה פשוטין גובהן עשרה טפחים ורוחבן ששה ועוביין כל שהוא וביניהן כמלא שתי רבקות של שלש שלש בקר דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר של ארבע ארבע. קשורות ולא מותרות. אחת נכנסת ואחת יוצאת:
מותר להקריב לבאר ובלבד שתהא פרה ראשה ורובה בפנים ושותה. מותר להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסין:
רבי יהודה אומר עד בית סאתים אמרו לו לא אמרו בית סאתים אלא לגנה ולקרפף אבל אם היה דיר או סחר או מוקצה או חצר אפילו בית חמשת כורין. אפילו בית עשרה כורין מותר. ומותר להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסין:
רבי יהודה אומר אם היתה דרך הרבים מפסקתן יסלקנה לצדדין וחכמים אומרים אינו צריך. אחד בור הרבים ובאר הרבים ובאר היחיד עושין להן פסין אבל לבור היחיד עושין לו מחיצה גבוה עשרה טפחים דברי רבי עקיבא רבי יהודה בן בבא אומר אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד ולשאר עושין חגורה גבוה עשרה טפחים:
ועוד אמר רבי יהודה בן בבא הגינה והקרפף שהן שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים מוקפת גדר גבוה עשרה טפחים מטלטלין בתוכה. ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה או שתהא סמוכה לעיר רבי יהודה אומר אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה מטלטלין בתוכה. רבי עקיבא אומר אפילו אין בה אחת מכל אלו מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים. רבי אליעזר אומר אם היתה ארכה יתר על רחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין בתוכה. רבי יוסי אומר אפילו ארכה פי שנים ברחבה מטלטלין בתוכה:
אמר רבי אלעאי שמעתי מרבי אליעזר ואפילו היא כבית כור וכן שמעתי ממנו אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב ביתו אסור מלהכניס ולהוציא לו אבל להם מותר וכן שמעתי ממנו שיוצאין בעקרבנים בפסח וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לי חבר ולא מצאתי:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יג קרח שיחה ב עירובין כג, א
- לקוטי שיחות כרך כג נשא שיחה ב עירובין כג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמו דיני עירובין מן התורה מאותו ספר עירובין כג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שנח דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה ג מאותו ספר עירובין כג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שנח דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה ד מאותו ספר עירובין כג, סע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שנח דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה ה מאותו ספר עירובין כג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שנח דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה יז מאותו ספר עירובין כג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסג דיני מבוי ולחי לא מאותו ספר עירובין כג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שעב דין שיתופי הדירות לעירוב א מאותו ספר עירובין כג, סע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שנח דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה עירובין כג, א

