16

שיחה א

א. החסד והגבורה שבאריה

על אש המערכה, אשר היתה על המזבח "רבוצה כארי"¹, נאמר בזהר בפרשתנו², שזהו המלאך אוריא"ל, הנראה בדמות זו, וב"זהר" מובע הענין בשני ביטויים: בתחילה נאמר ש"אתחזי .. כחיזו דחד אריא תקיפא רביע על טרפיה" (=נראה כדמות ארי תקיף אחד רובץ על טרפו). ולאחר מכן נאמר "ואתחזי כאריה רברבא רביע על קרבנא" (=נראה כאריה גדול רובץ על קרבנו).

אבי מורי מתעכב³ על הבדלי הלשון בין שני הציטוטים שלעיל: (א) בתחילה נאמר "אריה תקיפא", ובפעם השניה "אריה רברבא". (ב) בתחילה נאמר "רביע על טרפיה", ולאחר מכן – "רביע על קרבנא". והוא מבאר, שבאריה אשר ב"מרכבה העליונה" יש שני ענינים – חסד וגבורה, כי "אריה" הוא בגימטריא "גבורה", אך, מצד שני, נאמר "פני אריה אל הימין"⁴.

וזהו ההסבר להבדלי הלשון:

בתחילה מדובר בזהר על צד הגבורה שבאריה, ולכן נאמר "אריה תקיפא רביע על טרפיה" – המילה "תקיפא" (תוקף וחוזק) מצביעה על גבורה, וכן המילה "טרפיה", כי הטורף הוא מצד הגבורה.

לאחר מכן מדובר על צד החסד שבאריה, ולכן נאמר "כאריה רברבא רביע על קרבנא" – המילה "רברבא", גדולה, מצביעה על חסד, כנאמר⁵ "לך הוי' הגדולה והגבורה...", וגם המילה "קרבנא", מלשון קירוב, מצביעה על צד החסד, ימין, כדברי חז"ל⁶ "ימין מקרבת".

ב. מדוע הפריד הזהר בין החסד לבין הגבורה שבאריה

כאמור פעמים רבות, נכתבו הערותיו של אבי מורי בקצרה, ואין הוא מבאר את הענינים שהלומד והמעיין יכולים להגיע אליהם בכחות עצמם.

כשלומדים את ההערה שדלעיל, מתעוררת שאלה על דברי הזהר: אם באותו אריה כלולים שני הענינים, הן חסד והן גבורה – מדוע מחולקים הענינים הללו בזהר לשני חלקים – "אריה תקיפא רביע על טרפיה" ו"אריה רברבא רביע על קרבנא", ואין הם מוזכרים ביחד "אריה תקיפא ורברבא רביע על טרפיה ועל קרבנא" וכדומה.

אמנם, חסד וגבורה הם שני ענינים