16

שונים ומנוגדים, אך בכל זאת, כדברי אבי מורי בהערה, שאריה כולל גם את החסד וגם את הגבורה לא כשני ענינים נפרדים, אלא "כמו אור הגבורה בכלי החסד"⁷. ושני הדברים קשורים לאריה בכללותו: הגימטריא של אריה היא גבורה, וגם בפשטות הגבורה היא תכונת הארי כנאמר⁸ "וגבור כארי". ויחד עם זאת "פני אריה אל הימין".

וכך גם לגבי הקרבנות, המכונים בזהר בשני הביטויים – "טרפי'" (גבורה) ו"קרבנא" (חסד), וכל קרבן כולל את שתי התכונות: גבורה וחסד –

ההקרבה על המזבח היא העלאה⁹ מלמטה למעלה, גבורה. ולאחר מכן מביא הקרבן ל"נחת רוח לפני"¹⁰, המשכת תענוג מלמעלה למטה, חסד –

ויש לומר יותר מכך: הן החסד והן הגבורה נכללים באותו ענין שבקרבן: ההקרבה לה', ההעלאה, היא באופן שחלק נשאר למטה לאכילת הבעלים או הכהנים.

ואף קרבן עולה שהוא כליל לה', הרי עורו לכהן¹¹. ואפילו מנחת כהן, אשר "כליל תקטר"¹², הרי באמצעותה מתחנך הכהן לכהונתו, או שמטרתה "לכפר עליו"¹³, במקרה של כהן עני¹⁴ המובאת במקום עולת בקר של כהן עשיר.

ובדומה לכך בענין של "נחת רוח לפני" הנגרם על ידי הקרבנות, הקירוב – החסד – שבין הקדוש־ברוך־הוא לבין מקריב הקרבן, כרוך עם אמרתי ונעשה רצוני, ציות והתבטלות, כפי שמתבטא גם בקיום התורה והמצוות, שכל זה קשור לגבורה: הנהגה דוקא תוך מגבלות, לפי דיני ומשפטי התורה.

ולפי כל זה צריך היה ה"זהר" להזכיר את שני הענינים ביחד, כדי להדגיש את ההתכללות של חסד וגבורה שבאריה?

ג. לפעמים החסד גלוי, ולפעמים – הגבורה

ויש לומר שתמצית ההסבר לכך היא:

אמנם, האריה כולל את שני הקוים, חסד וגבורה, ביחד, אך בכל זאת יש הבדל באופן גילוים: לפעמים הגבורה