202

מנין? ואנכי⁵² הסתר אסתיר" – ה"הסתר אסתיר" שבמגילה מקורו ב"אנכי", מעצמותו ומהותו יתברך, שאינו יכול לבא לידי "גילוי" והצטמצמות, אפילו לא– בשמות הקדושים, גם לא בשם הוי'

כלומר, ענין זה (שהשמות הקדושים אינם מוזכרים במגילה) הוא מצד ההתקשרות עם עצמותו ומהותו יתברך הנעלה מענין השמות.

ז. כרכים, עיירות וכפרים – בעבודת ה'

על פי זה יומתק מדוע המשנה פותחת ב"י"א"

– [שלכאורה: הן אמת שבזה משמיעה לנו המשנה שגם הימים י"א י"ב וי"ג הינם זמני קריאת המגילה; אמנם סוף סוף הם בכל זאת אינם דומים לגמרי לזמנים העיקריים של י"ד וט"ו שהם לרוב אנשים, ואם כן היה למשנה להקדים את הזמן העיקרי ולא את הזמן של "י"א"] –

מכיון שהקריאה בי"א אדר, שזהו זמן הקריאה של בני הכפרים, רומזת – לפנימיות התוכן הכללי של קריאת המגילה.

הביאור בזה:

שלושת החלוקות בקריאת המגילה, כרכים, עיירות גדולות וכפרים – ענינם ברוחניות ובעבודת השם הוא:

ובקיצור על כל פנים: כרך המוקף חומה – עבודתו מוגנת, ואינה מאפשרת כניסת כל צר ואויב...

עיר מושב – עבודתו עושה, בונה מכון לשבתו יתברך על־ידי שהוא בן עיר, שאינו צריך לחרוש⁵³, לזרוע, להמתין עד שהשדה תצמיח חיטים... – עליו רק לעשות מעניני העולם המוכנים ומזומנים – דירה ועיר, עיר אלוקינו,

כפר – עליו לחרוש את הקרקע הקשה של העלם העולם – בכדי לאפשר שם את הזריעה...

ח. עניין מגילת "אסתר" מתבטא בקריאת בני הכפרים

בכללות העולמות, ובלשון החסידות⁵⁴:

כרך מרמז על עולם הבריאה, ששם היא עבודת השרפים; עיר גדולה – יצירה – עבודת חיות הקודש; וכפר – עולם העשיה – עבודת האופנים.

החילוק שבין שלשת מדרגות אלו בכחות ועבודת האדם הוא:

עבודת בן כרך מקורה במוחין – התבוננות והשגת אלוקות, ולפיכך ישנו תענוג בעבודה זו, הנלקח מהשגת אלוקות – בדוגמת וכעין עבודת