201
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הרמב"ם42 "כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר, והרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה", או כפי שהראב"ד42 אומר, אשר חידוש זה מתייחס ל"קריאה" – "אפילו יבטלו שאר ספרים מלקרות בהם, מגילה לא תבטל מלקרותה בצבור".
ו. המגילה קשורה עם ה"עצמות" שלמעלה משם
הענין האמור מתבטא גם באופן בו היה ה"כתבוני" של מגילת אסתר – שלא קיים בה "כתבוני" של שם43 הוי'44, בשונה משאר45 ספרי הקודש46.
בפשטות מורה הדבר על דרגת קדושה (של ספר) שאין בו את הקדושה של שם הוי'.
[וכפי שהטעם מוסבר על פי דרך הפשט47, מחמת ש"העתיקוה הפרסיים ונכתבה בדברי הימים של מלכיהם והם היו עובדי עבודת גילולים והיו כותבים תחת השם הנכבד והנורא שם תועבותם .. והנה כבוד השם שלא יזכירנו מרדכי במגילה"] –
ביחד עם זה הרי ידוע48, כי מה שבמגילה לא נזכרים השמות הקדושים הוא (בפנימיות הענינים49) רמז לכך, שענינה "קשור" באלוקות דלא אתפס בשם, בדרגא שהיא אף נעלית יותר משמות הקדושים, ויתירה מכך (בלשון הידוע50) דרגא דלא איתרמיז בשום אות וקוצא כלל אנכי מי שאנכי: וזהו מה שהגמרא51 אומרת "אסתר מן התורה
הערות
- 42. הל' מגילה ספ"ב.
- 43. ראה ראב"ע בפתיחתו למגילת אסתר: אין במגילה הזאת זכר השם והיא מספרי הקודש. ובתוד"ה מגילה שבת קטו, ב. מרדכי שם סי' שצו. שו"ע או"ח (ואדה"ז) סי' שלד סי"ג (סי"ב): אין בה אזכרות.
- 44. כ"ה בפע"ח (שער הפורים פ"ו). וראה גם משנת חסידים מס' אדר פ"ו מ"ג תו"א ק, ב (ושם מוסיף: ולא משאר שמות של הקב"ה). קכא, ב. בסה"מ תקס"ה (כרך א ע' שצז) ואוה"ת אסתר (ע' ב'תמ) מוסיף: וגם לא שם אלקים ואד'.
- 45. בתו"א ק, ב: ובנביאים שמות הרבה. ובסה"מ תקס"ה ואוה"ת שם: ולמה כל הנסים שנעשו ע"י נביאי' האחרוני' שבזמן מרדכי ואסתר נזכר בהם שמו' דהוי' ואלוקים כמו בנחמי' ועזרא וחגי וזכרי' מלאכי שהן נביאי' היותר אחרונים.
- 46. ומה שבשיר השירים ג"כ לא נזכר שם ה' (ולא שאר השמות. וראה שם ח, ו, ובראב"ע שם) – י"ל שהוא, ע"ד שלא הוזכר בכמה קאפ' שבתושב"כ – מפני שלא מדובר בהם בענין ששייך להזכיר, משא"כ במג"א ונסי' ותוקפו, של נס. ועוד להעיר: בנוגע לשה"ש אמחז"ל ש"כל שלמה האמורים בשיר השירים קודש שיר למי שהשלום שלו כו'" (שבועות לה, ב), ולפי' א' ברמב"ן (שבועות שם) אינו נמחק (וגם לדעת הרמב"ם (הל' יסוה"ת פ"ו ה"ט) "הרי הוא (עכ"פ) כשאר הכינויין"). ואף שעד"ז נמצא ג"כ בנוגע ל"מלך" ו"אחשורוש" שבמג"א (ראה מגילה טו, סע"ב. אסת"ר פ"ג, י. זח"ג (רע"מ) קט, רע"א ("בכל אתר המלך סתם דא קב"ה"). מאו"א וערה"כ (לבעל סה"ד) ע' אחשורוש. וש"נ) – הרי לא מצינו בהלכה שיש להם דין שם (גם לא דכינוי).
- 47. ראב"ע במג"א שם. ובשו"ע אדה"ז שם (ממרדכי שם. הובא בט"ז שם סקי"א) דמגלת אסתר אין בה אזכרות מפני שנשתלחה ליכתב בדתי פרס ומדי ולפיכך אין בה קדושה אא"כ כתובה כהלכתה.
- 48. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 201 ובהערה 9 הקושיא בתירוץ הראב"ע.
- 49. ראה מקומות שנסמנו בהערה 44.
- 50. לקו"ת פנחס פ, ב ("כנודע") וראה זח"ג רנז, ב.
- 51. חולין קלט, ב.
משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה ב׳ - הטקסט מספריא
הקורא את המגילה למפרע לא יצא. קרא ושכח פסוק אחד וקרא פסוק שני לו וחזר וקרא פסוק ששכח וחזר וקרא פסוק שלישי לא יצא מפני שקרא פסוק אחד למפרע. אלא כיצד עושה מתחיל מפסוק שני ששכח וקורא על הסדר.
מצא צבור שקראו חציה לא יאמר אקרא חציה האחרון עם הצבור ואחזור ואקרא חציה ראשון שזה קורא למפרע. אלא קורא מתחילה ועד סוף על הסדר. קרא ושהה מעט וחזר וקרא אף על פי ששהה כדי לגמור את כולה הואיל וקרא על הסדר יצא.
הקורא את המגילה על פה לא יצא ידי חובתו. הלועז ששמע את המגילה הכתובה בלשון הקדש ובכתב הקדש אף על פי שאינו יודע מה הן אומרין יצא ידי חובתו. וכן אם היתה כתובה יונית ושמעה יצא אע"פ שאינו מכיר ואפילו היה השומע עברי.
היתה כתובה תרגום או בלשון אחרת מלשונות הגוים לא יצא ידי חובתו בקריאתה אלא המכיר אותו הלשון בלבד. והוא שתהיה כתובה בכתב אותו הלשון. אבל אם היה כתובה בכתב עברי וקראה ארמית לארמי לא יצא שנמצא זה קורא על פה. וכיון שלא יצא ידי חובתו הקורא לא יצא השומע ממנו.
הקורא את המגילה בלא כוונה לא יצא. כיצד היה כותבה או דורשה או מגיהה אם כיון את לבו לצאת בקריאה זו יצא ואם לא כיון לבו לא יצא. קרא והוא מתנמנם הואיל ולא נרדם בשינה יצא.
בד"א שהמכוין לבו בכתיבה יצא בשנתכוון לצאת בקריאה שקורא בספר שמעתיק ממנו בשעה שהוא כותב. אבל אם לא נתכוון לצאת בקריאה זו שכתב לא יצא. שאינו יוצא ידי חובתו אלא בקריאתה מספר שכולה כתובה בו בשעת קריאה.
הקורא את המגילה וטעה בקריאתה וקרא קריאה משובשת יצא. לפי שאין מדקדקין בקריאתה. קראה עומד או יושב יצא ואפילו בצבור. אבל לא יקרא בצבור יושב לכתחלה מפני כבוד הצבור. קראוה שנים אפילו עשרה כאחד יצאו הקוראין והשומעים מן הקוראין. וקורא אותה גדול עם הקטן ואפילו בצבור.
אין קוראין בצבור במגילה הכתובה בין הכתובים. ואם קרא לא יצא. אלא אם כן היתה יתירה על שאר היריעות או חסירה כדי שיהא לה היכר. אבל היחיד קורא בה ואפילו אינה חסרה ולא יתרה ויוצא בה ידי חובתו.
אין כותבין המגילה אלא בדיו על הגויל או על הקלף כספר תורה. ואם כתבה במי עפצא וקנקנתום כשרה. כתבה בשאר מיני צבעונין פסולה. וצריכה שרטוט כתורה עצמה. ואין העור שלה צריך לעבד לשמה. היתה כתובה על הנייר או על עור שאינו מעובד או שכתבה עכו"ם או אפיקורוס פסולה.
היו בה אותיות מטושטשות או מקורעות. אם רישומן ניכר אפילו היו רובה כשרה. ואם אין רישומן ניכר אם היה רובה שלם כשרה. ואם לאו פסולה והקורא בה לא יצא. השמיט בה הסופר אותיות או פסוקים וקראן הקורא את המגילה על פה יצא.
המגילה צריכה שתהא תפורה כלה עד שיהיו כל עורותיה מגילה אחת. ואינה נתפרת אלא בגידין כספר תורה. ואם תפרה שלא בגידין פסולה. ואינו צריך לתפור את כל היריעה בגידין כספר תורה אלא אפילו תפר בגידין שלש תפירות בקצה היריעה ושלש באמצעה ושלש בקצה השני כשרה מפני שנקראת אגרת.
וצריך הקורא לקרות עשרת בני המן ועשרת בנשימה אחת כדי להודיע לכל העם שכולם נתלו ונהרגו כאחד. ומנהג כל ישראל שהקורא המגילה קורא ופושט כאגרת להראות הנס וכשיגמור חוזר וכורכה כולה ומברך.
שני הימים האלו שהן י"ד וטּ"ו אסורין בהספד ותענית לכל אדם בכל מקום. בין לבני כרכין שהן עושין ט"ו בלבד. בין לבני עיירות שהן עושין י"ד בלבד. ושני הימים אסורין בהספד ותענית באדר הראשון ובאדר השני. אנשי כפרים שהקדימו וקראו בשני או בחמישי הסמוך לפורים מותרים בהספד ותענית ביום קריאתה ואסורין בהספד ותענית בשני הימים האלו ואע"פ שאין קוראין בהן.
מצות יום י"ד לבני כפרים ועיירות ויום ט"ו לבני כרכים להיותן יום שמחה ומשתה ומשלוח מנות לריעים ומתנות לאביונים. ומותר בעשיית מלאכה ואעפ"כ אין ראוי לעשות בו מלאכה. אמרו חכמים כל העושה מלאכה ביום פורים אינו רואה סימן ברכה לעולם. בני כפרים שקדמו וקראו בשני או בחמישי אם חלקו מעות לאביונים ביום קריאתן יצאו. אבל השמחה והמשתה אין עושין אותם אלא ביום י"ד. ואם הקדימו לא יצאו. וסעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו.
כיצד חובת סעודה זו שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו. ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו. וכן חייב אדם לשלוח שתי מנות בשר או שני מיני תבשיל או שני מיני אוכלין לחבירו שנאמר ומשלוח מנות איש לרעהו שתי מנות לאיש אחד. וכל המרבה לשלוח לריעים משובח. ואם אין לו מחליף עם חברו זה שולח לזה סעודתו וזה שולח לזה סעודתו כדי לקיים ומשלוח מנות איש לרעהו.
וחייב לחלק לעניים ביום הפורים. אין פוחתין משני עניים נותן לכל אחד מתנה אחת או מעות או מיני תבשיל או מיני אוכלין שנאמר ומתנות לאביונים שתי מתנות לשני עניים. ואין מדקדקין במעות פורים אלא כל הפושט ידו ליטול נותנין לו. ואין משנין מעות פורים לצדקה אחרת.
מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו. שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים. שהמשמח לב האמללים האלו דומה לשכינה שנאמר להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים.
כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר והרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם. ואע"פ שכל זכרון הצרות יבטל שנאמר כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני. ימי הפורים לא יבטלו שנאמר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ו׳:ט׳ - הטקסט מספריא
כל השמות האמורים באברהם קדש אף זה שנאמר אדני אם נא מצאתי חן הרי הוא קדש כל השמות האמורים בלוט חול חוץ מזה אל נא אדני הנה נא מצא עבדך חן כל השמות האמורים בגבעת בנימין קדש כל השמות האמורים במיכה חול כל השמות האמורים בנבות קדש כל שלמה האמור בשיר השירים קדש והרי הוא כשאר הכנויין חוץ מזה האלף לך שלמה כל מלכיא האמור בדניאל חול חוץ מזה אנת מלכא מלך מלכיא והרי הוא כשאר הכנויין.
מצוטט ב־7 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך לז ‹ הוספות - מכתבים ‹ פסח ‹ 165 לקו"ש חכ"א ע' 201
- כרך כה ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה יח ‹ 445 לקו"ש חכ"א ע' 201
תורת מנחם 4
- ח - שנת תשי"ג - חלק שני ‹ בס"ד. פורים (מאמר ב') ה'תשי"ג לקו"ש חכ"א ע' 201
- נב - שנת תשכ"ח - חלק שני ‹ שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח לקו"ש חכ"א ע' 201
- נב - שנת תשכ"ח - חלק שני ‹ שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ח לקו"ש חכ"א ע' 201
- נה - שנת תשכ"ט - חלק שני ‹ שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט לקו"ש חכ"א ע' 201
מאמרים מלוקטים 1
- חלק ג ‹ בס"ד. פורים (מאמר ב') ה'תשי"ג לקו"ש חכ"א ע' 201
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.
- אגרות קודש כרך ב שבת קט"ו, א
- אגרות קודש כרך ב שצט שבת קטו, א
- לקוטי שיחות כרך יב אחרי שיחה א מאותו ספר שבת קטו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שלד דיני דליקה בשבת יב שבת קטו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תריא ליל יום הכיפורים דינו כיומו ה שבת קטו, רע"א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רפד (א) שבת קטו, ב
- רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש שבת קטו, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפד דין ההפטרה וברכותיה שבת קטו, א-ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שלד דיני דליקה בשבת שבת קטו, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ח שבת קטו, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ט"ז אלול, ה'תשל"ב שבת קטו, סע"ב

