ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יב אחרי שיחה א

90

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

00 לקוטי

אומרן בכתב"*י, מ"מ התירו יי לכותבן משום ,עת לעשות לה' הפרו תורתך/יי

בב"מ (פו, רע"א) בפ" סוף משנה כ" הוראה (אף שלגירסתנו לא הזכיר ,כתב"), ומתאים זה לפרש"י (גטין ס, ב ד"יה ודברים) ולמחז"ל (גטין נט, א) דברבי ור' אשי הוי תורה וגדולה במק"א.

8 תהלים קיט, קכו.

ד,כיון דלא אפשר מליכתב שנתמעט הלב והתורה משתכחת":י לכן ,הפרו דברי תורה לשעה הצריכה" * -- הרי שרבי מפרש פסוק הנאמר ע"י דוד שקאי על כתיבת המשנה, שלא יהי עד לאחרי זמן רב" -- וה"נ אזיל לשיטתי' גם בנדו"ד ומפרש שכוונת הכתוב היא לזמן עזרא, שאז סופן לנתק בעריות -- ,לפיכך בא עליהם בגזירה אני ה' אלקיכם וכו' ונאמן לשלם שכר".

9 פרש"י ד"ה כיון -- גיטין שם.

1 ואף שמפסוק זה למדו עוד דינים, כפרש"י עֶה"פ : ,ורבותינו דרשו ממנו שעוברין על דברי תורה כדי לעשות סיג וגדר לישראל כגון גדעון ואל בהר הכרמל שהקריבו בבמה" -- הרי בעיקר קאי על כתיבת תורה (שבע"פ), כדיוק לשון הכתוב .(הפרו) תורתך* (ולא .מצותיך* וכיו"ב).

הערות

1. ובהנ"ל ברש"י (שבת וסוכה) -- מדובר בשם (מגלת תענית) ובלשון שב,ת"ר" -- היינו בזמן שקוזם חתימת המשנה ע"י רבי. ואף שבעירובין (סב, ב) קאי בזמן האמו" ראים -- י"ל (בדוחק עכ"פ) שהוא אגב גררא דת"ר שבשבת שם. ובכתובות (יט, ב) וב"מ (לג, א) -- י"ל דכיון שהי' בילמי רבי נקט מילתא דפשיטא, שהי' כבר ודאי כתוב. או שהלימוד בביהמ"ד הי' בע"פ - כי כיון דאפשר שוב חלה דרז"ל דברים שבע"פ אי אתה רשאי לאומרן בכתב, וכשחל ספק יצאו לראות בספר. וכמש"כ באחרונים. ואכ"מ.
6. גיטין ס, ב. תמורה יך, ב. >
7. גיטין שם א. תמורה שם, וראה תוד"ה אליבא -- שבת קטו, א. נו"כ השו"ע סשל"ד סע' יב. ובשו"ע אדה"ז שם.
4. (משיחת ש"פ אחו"ק, תשל"א)
0. שם רד"ה עת.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.