ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כא תרומה שיחה ב

157

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

(ה) הרמב"ם אף מביא לכך ראיה מן הפסוק.

(ו) הוא מצטט מן הפסוק גם את המילים "ללוים המבינים בכל ישראל הקדושים לה' .. בן דויד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את ה' אלקיכם וגו'", שאינן חשובים, לכאורה, לצורך ההוכחה ש"יאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה" –

מהי ההשלכה הנלמדת להלכה מכל הפרטים הללו?

ג. יש קשר מהותי בין הארון לבין האורים ותומים

כן יש להבין:

א) מפשטות לשון הרמב"ם – "וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום" – מובן, ששלמה בנה "מקום" זה בבית המקדש על דעת עצמו, כי "ידע שסופו ליחרב". ותמוה: כל חלקי בית המקדש ופרטיו נבנו לפי ציווי ה' – "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל"¹⁵ – וכיצד ייתכן ששלמה יבנה ויוסיף "מקום" בבית המקדש על דעת עצמו?

ב) סיום דברי הרמב"ם הנ"ל בענין האורים ותומים בבית שני אינו מובן. שהרי, לכאורה: אמנם, יש פרט משותף בין הענין המדובר לבין האורים ותומים בכך ש"לא חזרו בבית שני"¹⁶. אך כל ענין האורים ותומים אינו קשור להלכות בית הבחירה, אלא לבגדי כהונה, שמקומם ב"הלכות כלי המקדש והעובדים בו", ואכן הרמב"ם מציין זאת שם¹⁷. מדוע, אפוא, מביא הרמב"ם ענין זה, כאן בהלכות בית הבחירה?

הכרחי לומר, שהקשר בין האורים ותומים לבין הארון אינו רק בכך ש"לא חזרו בבית שני", אלא הם קשורים לעצם ענין הארון, ולכן הם מוזכרים בהלכות בית הבחירה ביחד עם דיני הארון.

ד. הארון – חלק מבנין הבית, ולא רק כלי

כדי להבין זאת יש להקדים הסבר לגבי המקום, שבו כתובה הלכה זו ברמב"ם:

בתחילת הלכות בית הבחירה אומר הרמב"ם¹⁸ "אלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית, עושין בו קדש וקדש הקדשים .. אולם...", ולאחר מכן¹⁹ הוא אומר "ועושין במקדש כלים..." ומפרט את כלי המקדש ומקומם.

בפרקים הבאים – פרק ב' ופרק ג' – מפרט הרמב"ם את צורת הכלים ופרטיהם, ובפרק רביעי – את צורת

הערות

15. דה"א כח, יט – הובא בהקדמת הרמב"ם לפיה"מ (בנוגע למס' מדות). וראה עירובין קד, א. סוכה נא, סע"ב.
16. ראה יומא (כא, ב) שהאו"ת והארון הם מה"חמשה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני". ראה כס"מ כאן.
17. פ"י ה"י.
18. פ"א ה"ה.
19. ה"ו ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.