ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כא תרומה שיחה ב

156

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט ב־4 עמודים חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

בנוסף לכך שהרמב"ם עצמו מסביר שהסיבה⁷, לדעתו, לכך ש"קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא" היא "לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה"⁸. ואין חשיבות למקום הארון, הרי בנוסף לכך אין מובן:

לפי תירוץ זה צריך היה הרמב"ם לומר בקצרה ובמפורש, ש"ארון במקומו נגנז". ואילו הרמב"ם –

א) מתבטא באופן סתמי "בנה בו מקום לגנוז בו הארון", כאשר ניתן להבין שהמילה "בו" אמורה לגבי ה"בית", הנזכר בדיוק לפני כן, ולא ל"קדש הקדשים". ויוצא, שהעיקר חסר מן הספר – העובדה ש"ארון במקומו נגנז" אינה מודגשת בדברי הרמב"ם.

ב) אין הוא מצטט לענין זה את הפסוק המובא בגמרא⁹ "ויהי שם עד היום הזה"¹⁰, המדגיש שהארון נמצא גם עתה¹¹ במקומו.

ג) ועיקר: תירוץ זה אינו מבהיר מדוע מביא הרמב"ם בכל זאת את הדעה שיאשיהו גנז את הארון, שאינה חשובה כלל לגבי הפרט אם הארון נגנז במקומו¹² או בלשכת העצים¹³.

ד) יותר מכך: בשתי הנקודות הללו, מקום גניזת הארון ועל ידי מי נגנז, מאריך הרמב"ם בלשונו, ומפרט פרטים רבים:

(א) ששלמה המלך בנה את המקום לגניזת הארון.

(ב) שהמקום היה "למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות".

(ג) שיאשיהו המלך צוה וגנזו, ולא גנזו באופן סתמי¹⁴.

(ד) אין הוא אומר "וגנזו שם", אלא "וגנזו במקום שבנה שלמה".

הערות

7. שם הט"ז.
8. ומפורש ברמב"ם (שם הי"ד) דקדושה זו נעשית (א) ע"י מעשה הקידוש "שקדשה שלמה", (ב) ביחד עם זה ש"קידש (שלמה) העזרה וירושלים" - ולא מפני שהארון הוא במקומו.
9. יומא שם. ברייתא דמלאכת המשכן שם.
10. מלכים א ח, ח.
11. שהרי זה נוגע בעיקר לדברי היעב"ץ, שלכן הנכנס לשם בזמן הזה חייב. עיי"ש.
12. ובפרט דהא דיאשיהו גנזו אין מכריח לומר שלא גלה לבבל, כמ"ש בכמה מפרשים (גבורת ארי ליומא (מילואים) נג, ב ד"ה תנן. שער יוסף (להחיד"א) להוריות יב, א ד"ה צוה וגנזום) שי"ל דכו"ע מודו דארון נגנז בימי יאשיהו גם למ"ד דגלה לבבל (אלא שלמ"ד זה נתגלה למחריבים מקום גניזתו ונטלוהו). ואף שמזה שהרמב"ם מסיים כאן (לאחרי שכותב "וגנזו") "וכל אלו לא חזרו בבית שני" לא משמע כ"כ שס"ל שגלה לבבל (וראה מאירי יומא נב, ב שמ"ד שבמקומו נגנז גנזו יאשיהו), הרי סו"ס לא מודגש בלשון זה (דיאשיהו גנזו) עיקר המכוון בדבריו דבמקומו נגנז ונמצא שם עד היום. וראה חסדי דוד לתוספתא סוטה (פי"ג, ב) דמ"ד הארון במקומו נגנז פליג אתנא קמא, דסבר שלא גנזו יאשיהו כלל אלא נגנז מעצמו.
13. ולהיעב"ץ שם נוגע רק הא דבמקומו נגנז (אף שהביא זה רק בניגוד לדעה שגלה לבבל, ולא הביא הדיעה דנגנז בלשכת העצים), לפי שרק אז שייךהאיסור דביאתמקדשמצד "מביתלפרוכת אל פני הכפורת".
14. כביומא (נב, ב. נג, סע"ב). ברייתא הנ"ל שם [משא"כ בהוריות יב, רע"א (ועד"ז בתוספתא סוטה פי"ג, ב): יאשיהו מלך יהודה .. צוה וגנזום].

מצוטט ב־4 עמודים

אגרות קודש 1

כרך כג ‹ ח'תתכט לקו"ש חכ"א ע' 156

תורת מנחם 3

מב - שנת תשכ"ה - חלק שני ‹ בס"ד. "הדרן" על מסכת מכות לקו"ש חכ"א ע' 156
לח - שנת תשכ"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד לקו"ש חכ"א ע' 156
לט - שנת תשכ"ד - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד לקו"ש חכ"א ע' 156

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.