58
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בכותל...", יש סיבה מיוחדת להכרח שבדבר32, כדי לוודא ש"ירא את דבר ה'"33 ידע את הזמן כדי להציל את "עבדיו" ו"מקנהו" מן המכה, ובעניננו אין סיבה כזו.
בנוסף לכך – בעניננו לא אמר הקדוש ברוך הוא באיזה יום תתרחש המכה, אלא רק "כחצות הלילה", וממילא אין פרעה יכול לדעת בודאות את זמנה של המכה34!
הכרחי לומר, שהכוונה במילים "כחצות הלילה" אינה להודיע את זמנה של המכה, אלא יש חשיבות בדבר לגבי אופן ואיכות המכה: המילים "כחצות הלילה" מדגישות ומגלות ש"אני יוצא", שהקדוש־ברוך־הוא בעצמו יוצא ומביא את המכה, בדומה לנאמר לפני כן35 "למען תדע כי אין כה' אלקינו".
אך על כך נדרש הסבר: מהי המעלה המיוחדת בזמן של "כחצות הלילה", בסמוך לחצות, שדוקא בזמן זה מתבטא היתרון המיוחד של "אני יוצא"?
ואדרבה: לאחר שראה פרעה שמכת ברד התרחשה בזמן המדוייק, בדיוק ברגע שאמר הקדוש־ברוך־הוא מראש: "כעת מחר .. שתגיע חמה לכאן ירד הברד"36, הרי, אדרבה, תיחלש ה"נאמנות" של משה באמרו ש"אני יוצא" יתרחש "כחצות הלילה" (בערך, בסמוך לחצות)?!
ה. חצות הלילה – זמן;
כהחלק הלילה – נקודה
בלבד
לפיכך מפרש רש"י, שהמשמעות של "כחצות הלילה" היא "כהחלק הלילה", ולפי פירוש זה אכן נקבע הזמן המדוייק ביותר להתרחשות המכה, יותר מאשר ב"כעת מחר"37.
ההבדל בין שתי הדרכים השונות לבטא את הזמן של "חצי הלילה" – "חצות הלילה" או "כהחלק הלילה" – הוא:
בביטוי "חצות הלילה" מדובר על זמן מסויים. הביטוי "כהחלק הלילה", שמבטא את התחלקות הלילה לשני חצאים, אינו מתאר זמן, אלא פעולה, אשר איננה מתבצעת בזמן ממושך, אלא בנקודה של "זמן".
הנקודה המחלקת את הלילה לשני חצאים אינה משך זמן מסויים הניתן למדידה, שהרי אם ניתן למדוד אותה צריכה אף היא להתחלק – חציה לחצי
הערות
- 32. ראה בארוכה – לקו"ש חל"א ע' 43. וראה גם אוה"ח וארא ט, ה (גם בנוגע לדבר).
- 33. וארא ט, כ.
- 34. וכמ"ש הרמב"ן כאן: ולא פירש עתה איזה לילה תהי' המכה הזאת. ומה שביאר, שעיקר הכוונה היא לומר לו שיקום הוא ועבדיו באמצע הלילה, לכאורה אי"ז ביאור מספיק על הדיוק "כחצות הלילה", והי' די שיאמר "בלילה" סתם, כמו: "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה" (פרשתנו יב, יב); "ויקם פרעה לילה" (שם, ל).
- 35. וארא ח, ו – גבי קביעת זמן סיום מכת הצפרדעים.
- 36. ל' רש"י וארא ט, יח.
- 37. וי"ל, שגם מטעם זה מעתיק רש"י תיבת "הלילה", להדגיש, שכאן לא הי' יכול לשרוט שריטה בכותל וכו' כבברד (שהרי אין חמה בלילה), ואעפ"כ ה' זמן המכה בדיוק ועוד יותר משם.
אור החיים על שמות ט׳:ה׳ - הטקסט מספריא
וַיָּשֶׂם ה׳ מוֹעֵד לֵאמֹר. פֵּרוּשׁ, הוֹדִיעַ אוֹתָם זְמַן הַמַּכָּה כְּדֵי שֶׁיַּכְנִיסוּ הַמִּקְנֶה מֵהַשָּׂדוֹת, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ לוֹ שֶׁעָשָׂה בְּמַכַּת הַבָּרָד, וְשָׁם אָמַר ה׳ הַדְּבָרִים מְפוֹרָשִׁים דִּכְתִיב (שמות ט:יט): ״שְׁלַח הָעֵז״ וְגוֹ׳, וְכָאן אָמַר הַדְּבָרִים בְּרֶמֶז, וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר בְּתֵיבַת לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, שֶׁיֹּאמְרוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שִׂימַת מוֹעֵד זֶה לְפַרְעֹה וְלַמִּצְרִיִּים כִּי הוּא תַּכְלִית הַמְכֻוָּן כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
רש"י על שמות ט׳:י״ח - הטקסט מספריא
כעת מחר. כָּעֵת הַזֹּאת לְמָחָר; שָׂרַט לוֹ שְׂרִיטָה בַּכֹּתֶל – לְמָחָר כְּשֶׁתַּגִּיעַ חַמָּה לְכָאן, יֵרֵד הַבָּרָד:
הוסדה. שֶׁנִּתְיַסְּדָה; וְכָל תֵּבָה שֶׁתְּחִלַּת יְסוֹדָהּ יוֹ"ד, כְּגוֹן יסד, ילד, ידע, יסר, כְּשֶׁהִיא מִתְפַּעֶלֶת, תָּבֹא הַוָּי"ו בִּמְקוֹם הַיּוֹ"ד, כְּמוֹ הִוָּסְדָהּ, הִוָּלְדָהּ (הושע ב'), וַיִּוָּדַע, "וַיִּוָּלֵד לְיוֹסֵף" (בראשית מ"ו), "בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד" (משלי כ"ט):
כעת מחר means AT THIS TIME (כָּעֵת not כְּעֵת) TO-MORROW — He scratched a mark on the wall, saying, “To-morrow when the sun-rays reach here the hail will descend” (Exodus Rabbah 12:2; cf. Rashi on Genesis 21:2).
הוסדה means [FROM THE DAY] WHEN IT WAS FOUNDED (נתיסדה). Every word (verb) the first root-letter of which is י, as יסד and ילד and ידע and יסר, when it is used in the Hithpael sense (Rashi means our Niphal which often is the reflexive of the Kal), a ו replaces this י; e. g., הוסדה here, from יסד; (Hosea 2:5) “her being born (הִוָלְדָּהּ)”; (Esther 2:22) “and it was known (ויודע)”; (Genesis 66:20) “and there was born (ויולד) to Joseph”; (Proverbs 29:19) A servant will not be corrected (יוסר) by words”.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך לא ‹ וארא ‹ שיחה ד ‹ 43 לקו"ש חכ"א ע' 58
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.