57

רק את הענינים המיישבים את דברי המקרא בדרך הפשט. ויש להבין בעניננו: למרות שהדברים לקוחים מ"רבותינו"²⁵, מדוע הכרחי לומר על דרך הפשט ש"הקדוש־ברוך־הוא .. אמר בחצות", ומשום כך יש לומר שמשה שינה את דברי הקדוש־ברוך־הוא, כפי שהמפרשים מאריכים בכך. והרי אפשר לומר, שגם הקדוש־ברוך־הוא אמר למשה שיאמר לפרעה "כחצות", מאותו חשש עצמו "שמא יטעו..."²⁶?

ד) מדוע מצטט רש"י מן הפסוק גם את המילה "הלילה" – והרי, לכאורה, שני הפירושים הם בקשר למילה "כחצות" ("כהחלק" או "כמו כבחצות")?

ד. הקושי הוא על תוכן המילים "כחצות הלילה"

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את הדיוק בלשונו של רש"י – "זהו פשוטו לישבו על אופניו", שהרי, לכאורה, ביטוי זה מיותר. רש"י צריך היה לומר כלשונו במקומות אחרים בפירושו "זהו פשוטו, ורבותינו דרשו...".

אלא, בכך רומז רש"י, שהקושי במילים "כחצות הלילה", שאותן הוא מצטט, איננו על עצם פירוש המילה "כחצות", ואפילו לא על הטעם שאי אפשר לבאר כך כלפי הקדוש־ברוך־הוא, אלא על תוכן הענין שבפסוקים: ה"פשוטו" צריך להיות פירוש כזה אשר יישב את הפסוק "על אופניו", כך שהמילים "כחצות הלילה" יתאימו לתוכן הכללי של הפסוקים.

ההסבר לכך הוא:

בלימוד הפסוק "כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים" מתעוררת מיד שאלה פשוטה: לשם מה חשוב לציין שהפעולה "אני יוצא" תארע "כחצות הלילה"?

אין לומר, שהקדוש־ברוך־הוא רצה להודיע בכך לפרעה את זמן המכה, כי ברוב המכות לא קבע הקדוש־ברוך־הוא את הזמן המדוייק להתרחשות המכה –

אפילו במכות "דבר", "ברד" ו"ארבה"²⁷, הרי שבמכות "דבר"²⁸ ו"ארבה"²⁹ קבע הקדוש ברוך הוא את היום, "מחר", ולא את השעה ביום³⁰. ובמכת "ברד" שבה אמר הקדוש־ברוך־הוא "כעת מחר"³¹, וכפירוש רש"י "כעת הזאת למחר, שרט לו שריטה