56

ג. שאלות נוספות על דברי רש"י

כן יש להבין:

א) במה קרוב יותר פירושו הראשון של רש"י ל"פשוטו" מאשר הפירוש השני, אשר רש"י מגדיר אותו כ"דרש"?

אין לומר, שלפי פשוטו "אין חצות שם דבר של חצי" [כפי שניתן היה, לכאורה, להבין את דברי רש"י "זהו פשוטו לישבו על אופניו שאין חצות שם דבר של חצי", כי "אין חצות דבר של חצי" היא הסיבה ל"זהו פשוטו"] – שהרי המילה "חצות" מופיעה פעמיים במקרא¹⁸, ובשני המקומות "חצות" הוא "שם דבר של חצי"¹⁹,

ומוכרחים לומר, שבאמרו "זהו פשוטו .. שאין חצות שם דבר של חצי" מתכוון רש"י לומר, שכדי "לישבו על אופניו" לפי פשוטו, צריך לחדש ולומר, שבעניננו²⁰ "אין חצות שם דבר של חצי".

וכיון שבמקום שנאמר "חצות" זהו "שם דבר של חצי", מדוע נאמר, ש"פשוטו" של "כחצות" כאן איננו שם דבר של חצי, אלא "כהחלק הלילה" אשר אין לו הוכחה במקרא, והפירוש המסביר שהכוונה היא "סמוך לחצות" הוא "דרש" בלבד²¹?

ולמרות שלפי זה צריך לומר, שמשה אמר "כחצות" כדי למנוע "שמא יטעו...", הרי, לכאורה, יש לחשש זה מקום בדרך הפשט²².

ב) מהי כוונת רש"י באמרו בפירושו השני "שמא יטעו... ויאמרו משה בדאי הוא" – מדוע יקבל משה את החשש של שמא בודאות רבה כל כך (ובמילא כאשר כל הבכורות ימותו לפי חישוביהם של אצטגניני פרעה "סמוך לחצות" ולא בדיוק בחצות, יאמרו ש"משה בדאי הוא"²³), עד כדי כך שהוא משנה עקב זאת את הביטוי בחצות ואומר כחצות?!

ג) בסוף דברי רש"י "אבל הקדוש־ברוך־הוא יודע עתיו ורגעיו²⁴ אמר בחצות", אין מובן:

כאמור מספר פעמים, גם כאשר מביא רש"י מדרשי חז"ל, הוא מצטט