55

המשמעות של "כ"ף" היא "כאשר": "כחצות הלילה" – "כאשר יחלק הלילה"¹¹, בדיוק בחצי הלילה. ויוצא, שאין כאן ספק. ב) המשמעות של "כחצות" היא אכן "כמו כבחצות הלילה .. דמשמע סמוך לו", ומשה אמר כך "שמא יטעו...", ואילו הקדוש ברוך הוא אכן אמר "בחצות" – את הזמן המדוייק.

ב. מהי ההוכחה של רש"י

שמדובר כאן על ספק?

אך יש להבין:

מדוע מוכרחים לומר, שכאשר ה"כ"ף" של "כחצות" היא "כ"ף השיעור" אז "יחוייב שיהיה הדבר מסופק"⁹? הרי אפשר לומר, שנאמר "כחצות" לא משום הספק שבדבר, אלא משום שאכן היה זה "סמוך לחצות"¹²?

ובמיוחד, כפי ששואל בעל ה"לבוש": גם כאשר אדם מתבטא ב"כ"ף השיעור" אין בכוונתו לומר שזהו דוקא "דבר מסופק". אלא שהוא "לא חש" לומר את המספר המדוייק, ולכן הוא מציין באופן כללי, שזה סמוך למספר מעוגל.

הטעם הפשוט לכך שאי אפשר לומר זאת¹³ הוא שבהמשך נאמר¹⁴ "ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור..." – שמכת בכורות ארעה בדיוק "בחצי הלילה" ולא "סמוך לחצות".

אך אין סביר לומר שזוהי הסיבה שבגללה מוכרח רש"י כאן להסביר אחרת, שהרי אם ההוכחה של רש"י היא רק מפסוק מאוחר יותר "ויהי בחצי הלילה", צריך היה רש"י לצטט פסוק זה בפירושו כאן,

כפי שהוסבר מספר פעמים שרש"י בפירושו על התורה אינו מסתמך על פסוק אשר בן החמש לא למד אותו עדיין.

ובמיוחד כאשר לפני כן, על הפסוק בפרשת לך לך¹⁵ "ויחלק עליהם לילה" מצטט רש"י ממדרש אגדה¹⁶ "שנחלק הלילה .. וחציו השני נשמר .. לחצות לילה של מצרים". כלומר, ש"חצות לילה של מצרים" אינו דוקא הרגע של חצות הלילה, אלא "חציו השני" באופן כללי¹⁷.

ובודאי צריך היה רש"י לצטט כאן את הפסוק "ויהי בחצי הלילה...".

וכיון שרש"י אינו מצטט פסוק זה, ואומר על פירושו הראשון "זהו פשוטו לישבו על אופניו" מובן, שמ"פשוטו" של פסוק זה, כשלעצמו, מוכרחים לבאר "כהחלק הלילה".