55

שיחה א

א. שני הפירושים של רש"י על "כחצות הלילה"

על הפסוק¹ "כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים" מביא רש"י שני פירושים למילים "כחצות הלילה":

א) "פשוטו לישבו על אופניו" הוא, שהמשמעות של "כחצות הלילה" היא "כהחלק הלילה", ולפי פירוש זה "אין חצות שם דבר של חצי" – חצי לילה, אלא זוהי פעולה² (ורש"י מביא לכך מספר דוגמאות).

ב) "ורבותינו דרשו³ כמו כבחצות⁴ הלילה, ואמרו שאמר משה כחצות דמשמע סמוך לו .. שמא יטעו אצטגניני פרעה ויאמרו משה בדאי הוא": משמעות המילה "חצות" כאן היא "שם דבר של חצי" – חצי הלילה, אך משה אמר "כחצות" – "סמוך לו", ולא "בחצות" (בדיוק), משום חששו "שמא יטעו... ויאמרו משה בדאי הוא". ולאחר מכן מסיים רש"י (לפי מספר נוסחאות⁵) ואומר: "אבל הקדוש־ברוך־הוא יודע עתיו ורגעיו, אמר בחצות".

ה"מזרחי" ומפרשים נוספים מסבירים, שהקושי בפסוק, אשר אותו רוצה רש"י לתרץ על־ידי שני הפירושים הוא בדומה לקושי הגמרא⁶ – "מי איכא ספיקא קמי שמיא" (=וכי יש ספק אצל הקדוש־ברוך־הוא)?:

אם נאמר ש"חצות" הוא "שם דבר של חצי", יוצא שה"כ"ף" של "כחצות" היא "כ"ף השיעור", כבדוגמאות שמביא רש"י: כעשרת הימים⁷, כאיפה שעורים⁸. כלומר, במשוער, בערך, קרוב לזמן חצות. ויוצא, ש"הדבר מסופק"⁹, ואין יודעים בדיוק את הזמן שבו יתרחש הדבר – והרי כך אי אפשר לומר כלפי הקדוש־ברוך־הוא¹⁰.

על כך מביא רש"י שני פירושים: א) המשמעות של "כחצות הלילה" היא "כהחלק הלילה". ולגבי פעולה