124

הערות

1. 30. רמב"ם הל' ע"ז שם.
2. 31. ברא"ש (שצויין בהערה 27) כ' בקיצור ד"בפנים אין להוסיף מאומה כו' שנראה כאילו מכיון לעשות לו קמיע לשמירה" – ומדהשמיט (ממ"ש הרמב"ם): א) דאין לו חלק לעוה"ב, ב) שהוא טפש, ג) שחושב שהוא "דבר המהנה בהבלי העולם" – משמע, שמצד זה לחוד שמכוין שהמזוזה היא שמירה אסור, אבל מזה שמדגיש "קמיע לשמירה" מוכח, דהאיסור הוא רק כשמכוין שהמזוזה אינה מצוה כ"א "קמיע" כבפנים [וסיום דברי הרא"ש "אלא יעשה המצוה כתיקונה לקיים מאמר הבורא ית' והוא ישמרנו וצלנו* על יד ימיננו" – ה"ז גופא כוונת האדם, שעושה מצוה שע"י "הוא ישמרנו וכו'"], ומה שהשמיט הרא"ש כהנ"ל – כי איירי גם כשאינו מכוין שהמזוזה היא קמיע כו' דמ"מ אסור להוסיף בפנים המזוזה כי "נראה כאילו מכוין כו'".
3. 32. ולהוסיף: אם לא הוסיף שמות המלאכים כו', גם אם כיוון שהמזוזה היא "קמיע של הניית עצמן .. דבר המהנה בהבלי העולם", אין ברורה דעת הרמב"ם האם עי"ז נפסלת המזוזה, דאפ"ל דאף שהעושה כן הוא טפש ואין לו חלק לעוה"ב, מ"מ, המזוזה כשירה. וראה לעיל הערה 27.
4. 33. ומ"ש בכס"מ (להל' מזוזה שם) בתי' הב': "וגם אין הכוונה בעשייתה לשמור הבית אלא צריך שיכוין לקיים מצות הקב"ה וממילא נמשך שתשמור הבית" – י"ל דאין כוונתו שזהו האיסור וה"טפשות", כ"א בא לתרץ מ"ש הרמב"ם "שעשו כו' כאילו הוא קמיע של הניית עצמן כו'", דלכאורה משמע שבפועל אינה (שהמזוזה אינה שמירה כו') – ועל זה כותב ב' ענינים: א) "דאין הכי נמי שהמזוזה שומרת הבית כשהיא כתובה כתקנה לא* המלאכים הכתובים בה מבפנים" – היינו, שמזוזה זו (שהוסיף בה שמות המלאכים כו') אינה שמירה. ב) "וגם אין הכוונה בעשייתה כו' אלא צריך שיכוין לקיים מצות הקב"ה וממילא נמשך שתשמור הבית" – דגם מזוזה כשירה אינה "קמיע" כ"א מצוה, וע"י המצוה "ממילא נמשך שתשמור הבית" [בסגנון אחר: זה ש"ממילא נמשך שתשמור הבית" הוא ג"כ חלק מהמצוה. וע"ד הנ"ל הערה 31 בדעת הרא"ש].
5. 34. וראה רמב"ם שם (נעתק לעיל הערה 29) בנוגע לכתיבת שם שד"י מבחוץ ד"אין בזה הפסד" – אף שענינו שמירה, כנסמן לעיל הערה 22.
6. . בפסקי הרא"ש להרי"ף: ויצלנו. ובטור: והוא שומרנו והוא יצילנו.
7. . הטעם שהכס"מ מוסיף "לא המלאכים וכו'" ואינו מסתפק במ"ש "שהמזוזה שומרת הבית כשהיא כתובה כתקנה" (וכאן אינה כתובה כתקנה שהרי הוסיף בפנים המזוזה) – כי באים היו המלאכים שומרים: 1) הרי מזוזה זו היא קמיע ג"כ – היפך ממש"כ דרק "כאילו". 2) אין הכרח שעשו המצוה קמיע – כ"א רק שמות המלאכים.