71
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
במאורע השני "עקיבא ניחמתנו" אין הכרח שהתחרטו על דעתם?
ג) לפי הנ"ל היה על ר"ע לומר בתשובתו את עצם שיטתו "כל דעביד רחמנא לטב עביד", ואחר־כך, אם יש צורך, להביא הוכחה לפרט זה?
ו. ההסבר בפשטות לתמיהתו של רבי עקיבא
הדברים יובנו על־ידי הסבר פשוט לגמרא.
הסיבה לתמיהת ר"ע "מפני מה אתם בוכים" היא, שהם התחילו לבכות רק כש"שמעו קול המונה של רומי..." ולא לפני כן, ומכאן, שבכיים אינו על עצם חוזקה של רומי, שעל כך ידעו לפני שיצאו ל"דרך" (שהרי עצם הליכתם לרומי33 כדי לבטל גזירות על ישראל34, נבעה מעוצמת הגלות).
כך גם בסיפור השני: בכייתם לא היתה על עצם החורבן, שעל כך מפורש ש(רק) "קרעו בגדיהם" לפני זה35, אלא סיבת הבכיה היתה "כיון .. ראו שועל... התחילו הן בוכין".
לפיכך שאל ר"ע "מפני מה אתם בוכים" – מה התחדש להם עכשיו, שבגללו "התחילו הן בוכין"36.
ז. תשובת החכמים לרבי עקיבא במאורע הראשון
ההסבר לתשובתם לר"ע "הללו כושיים... יושבין בטח והשקט ואנו בית הדום רגלי אלקינו שרוף באש" הוא: עצם העובדה שרומי היא במצב של "בטח והשקט" בגשמיות איננה מביאה לבכי. אדרבה: היותה של רומי תקיפה היא לטובת ישראל, כי "והלבנון באדיר יפול"37, שהרי "הכל לפי המבייש והמתבייש"38, ואם כך, הבושה קטנה הרבה יותר כאשר נפילת ה"לבנון" (ביהמ"ק) היא על־ידי מלכות אדירה.
כך יובן יותר מדוע הם לא הדגישו תחילה בתשובתם שרומי החריבה את בית־המקדש ובכל זאת יש לה עוצמה רבה, כי, אדרבה, זה לטובת ישראל, להקל את רגש הבושה, כדלעיל.
טענתם היתה: היותה של רומי39 במצב של "בטח והשקט" בעוד אשר
הערות
- 33. בגמרא לפנינו "מהלכין בדרך", אבל בספרי ובאיכ"ר "נכנסים לרומי", וכ"ה בפשטות הכוונה בגמרא.
- 34. דאל"כ איך יצאו מא"י לחו"ל, ובפרט שראב"ע הי כהן וחו"ל גזרו עלי' טומאה (שבת יד, ב ואילך. וש"נ. וראה תוד"ה ארץ – נזיר נד, ב. ועוד.
- 35. דמשמע דכ"שהגיעו להר הצופים" קרעו על המקדש. ראה בהמצויין בצפע"נ כאן. וראה שם מפרש"י ברכות מט, ב. פסחים מט, א (צופים מקום שיכול לראות בהמ"ק). ברכות סא, ב. תוס' ברכות מט, ב. וראה שו"ע אדה"ז מהדו"ק סי' ג סי"א. שיח יצחק כאן. ולהעיר שבספרי וילקוט ואיכ"ר הל' "הגיעו לצופים" (וראה דק"ס כאן), כל' רש"י ותוס' בהנ"ל. ואכ"מ.
- 36. וראה חדא"ג כאן.
- 37. ישעי' יו"ד, לד.
- 38. ב"ק רפ"ח.
- 39. משתחווים לעצבים ומקטרים לעבודת כוכבים, ע"ז – שנאסר גם לבן נח.
נזיר נ״ד ב - הטקסט מספריא
וְאֵינוֹ סוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִים, וּמַתְחִיל וּמוֹנֶה מִיָּד, וְקׇרְבָּן אֵין לוֹ. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ: יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה וִימֵי הֶסְגֵּרוֹ שֶׁל מְצוֹרָע, הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלִין לוֹ.
גְּמָ׳ וְאֵלּוּ הֵן הַסְּכָכוֹת — אִילָן הַמֵּיסֵךְ עַל הָאָרֶץ. וּפְרָעוֹת — הַיּוֹצְאוֹת מִן הַגָּדֵר.
וְאֶרֶץ הָעַמִּים. אִיבַּעְיָא לְהוּ: אֶרֶץ הָעַמִּים, מִשּׁוּם אַוֵּירָא גָּזְרוּ עָלֶיהָ, אוֹ דִילְמָא מִשּׁוּם גּוּשָּׁא גָּזְרוּ עָלֶיהָ?
תָּא שְׁמַע: וּמַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי. וְאִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם אַוֵּירָא, הַזָּאָה לְמָה לִי?
אֶלָּא לָאו, מִשּׁוּם גּוּשָּׁא? לָא, לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ מִשּׁוּם אַוֵּירָא, וְכִי קָתָנֵי — אַשְּׁאָרָא.
הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, מִדְּקָתָנֵי: וְכֵלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת. הָנֵי כֵּלִים בְּנֵי הַזָּאָה אִינּוּן? אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ אַשְּׁאָרָא.
and he does not negate the earlier days of his naziriteship, but they are considered part of his naziriteship term. And he starts counting the rest of his naziriteship to complete his term immediately after his purification, and he has no obligation to sacrifice an offering of impurity for these sources of ritual impurity. Actually they said an ancient tradition that these days of the impurity of the zav (Leviticus 15:1–15) and the zava (Leviticus 15:25–30) and the days of the confinement of a leper before he is confirmed as a full-fledged leper (Leviticus 13:4–5) count for him toward the period of his naziriteship.
GEMARA: The Gemara explains the terms hangings and projections by citing a mishna (Oholot 8:2). And these are the hangings: A tree that overhangs the earth. And the projections are stones that protrude from a fence.
§ The mishna further taught: And the land of the nations does not render a nazirite obligated to shave, despite the fact that it is considered ritually impure. The Gemara inquires with regard to the nature of this impurity. A dilemma was raised before the Sages: Did the Sages decree the land of the nations impure with regard to the air, i.e., is one rendered impure merely by being there? Or perhaps they decreed it impure with regard to the earth, i.e., one who touches the ground or overlays it becomes impure.
The Gemara suggests: Come and hear a resolution to this question from the mishna, which lists one who enters the land of the nations and states: And one sprinkles on him on the third and on the seventh days. And if you say that the decree was with regard to the air, why do I need this sprinkling? He neither touched something ritually impure nor overlaid it.
Rather, is it not with regard to the earth that the land of the nations was decreed impure? The Gemara rejects this proof: No, actually I could say to you that the decree is due to the air, and when the mishna teaches that he receives the sprinkling, it is referring to the other items listed in the mishna, e.g., the grave cover, the grave walls, and a quarter-log of blood.
The Gemara comments: So too, it is reasonable that this is the case, from the fact that the mishna also teaches: And vessels that are touching a corpse. Now do people who touch these vessels require sprinkling? Does one who touches a vessel that is ritually impure from a corpse require the sprinkling of purification water? This individual is impure only until that evening. Rather, learn from this that the halakha that he is sprinkled on the third and on the seventh days does not refer to all the cases in the mishna but only to some of the others.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.