1
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בשבילכם למהר ביאתכם לארץ, ובשביל שקלקלתם הסב אתכם סביבות הר שעיר מ'7 שנה".
מלשון רש"י נראה, שהדגש העיקרי בתוכחה איננו על כך ש"בשביל שקלקלתם" נגזר עליהם להיות במדבר ארבעים שנה, במקום ללכת ישר לארץ ישראל, אלא על כך ש"בשביל שקלקלתם" נגרם ההיפך ממה ש"היתה שכינה מתלבטת... למהר ביאתכם לארץ", במהירות על־טבעית8. לפי זה המילים "אחד עשר יום מחורב..." הן רק הקדמה לתוכחה עצמה9.
לא מובן: אמנם, הכרחי לומר, שמשה רבינו כלל גם את הענין של ההליכה מחורב עד קדש ברנע בשלושה ימים – "אתם הלכתם אותו בשלושה ימים" – בתוכחה10. אך מדוע נאמר שזה היה עיקר התוכחה, ומה שכתוב בפסוק בפירוש, שהדרך מחורב עד קדש ברנע היא "מהלך י"א יום"11, הוא רק הקדמה לתוכחה עצמה?
מכך מובן, שלא תיתכן כאן אפשרות של "ביניים". הליכת ישראל במדבר היתה יכולה להיעשות או באופן של "למהר ביאתכם לארץ", או באופן ההפוך – שהיא תימשך (בגלל חטאי ישראל) יותר מן הזמן הטבעי לכך – מ' שנה. לפיכך כרך משה את שני הענינים הללו יחדיו, זה בהמשכו של זה: אם לא באופן נסי, מתקיים במילא האופן המנוגד12.
ב. הסבר דברי הגמרא והתוספות על הוכחת ריב"ז לבייתוסי
על פי האמור לעיל (שההליכה במדבר יכלה להיות רק באחד משני האופנים האמורים) מוסברים דברי ה"תוספות" על מאמר תמוה בגמרא:
נאמר בגמרא13 שרבי יוחנן בן זכאי התווכח עם בייתוסי על שיטתם, שעצרת חל תמיד "אחר שבת", מפני שפירשו שב"וספרתם לכם ממחרת השבת14 הכוונה היא לשבת בראשית. הבייתוסי טען: משה רבינו אוהב
הערות
- 7. לכאורה רק ל"ט שנה. וראה פרש"י שלח יד, לג. ועצ"ע.
- 8. ראה גם פרש"י בהעלותך י, כט. שם, לג. שם יא, א (ד"ה ויחר). וראה ג"כ רש"י בא יב, לז. יתרו שם, ד.
- 9. משא"כ באם נאמר שעיקר ההוכחה היא ע"ז שגרמו שיעכבו במדבר מ' שנה ולא ילכו ישר לא"י (שהוא דרך קצרה כו') הרי "אחד עשר יום גו'" הוא מגוף ענין התוכחה.
- 10. שלכן הביא רש"י זה בפירושו על התורה – פשוטו של מקרא.
- 11. ובפרט לפמ"ש הצ"צ באוה"ת פרשתנו (ע' טז) ד"בשביל כו' מ' שנה" הוא "פי' מ"ש אח"כ ויהי בארבעים שנה, דלא כהרא"ם כו'".
- 12. ובלשון הבחיי כאן: שאילו לא כן הי' הדרך מתקצר לכם ובעונותיכם נתארך.
- 13. מנחות סה, סע"א ואילך.
- 14. אמור כג, טו. ועד"ז "ממחרת השבת" – שם, יא.
- . ולכן קוראו בסדר עולם (פ"ח) – כ"ח סיון.
רש"י על במדבר י׳:כ״ט - הטקסט מספריא
חבב. הוּא יִתְרוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה" (שופטים ד'), וּמַה תַּ"ל "וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן"? מְלַמֵּד שֶׁהַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין לַאֲבִי אֲבִיהֶן אַבָּא; וְשֵׁמוֹת הַרְבֵּה הָיוּ לוֹ, "יִתְרוֹ" עַל שֵׁם שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה, "חוֹבָב" עַל שֶׁחִבֵּב אֶת הַתּוֹרָה וְכוּ' (ספרי):
נסעים אנחנו אל המקום. מִיָּד — עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים אָנוּ נִכְנָסִין לָאָרֶץ, שֶׁבְּמַסָּע זֶה הָרִאשׁוֹן נָסְעוּ עַל מְנָת לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא שֶׁחָטְאוּ בְּמִתְאוֹנְנִים; וּמִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶם? שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְזְרָה גְזֵרָה עָלָיו וּכְסָבוּר שֶׁהוּא נִכְנָס (עי' שם):
חבב is identical with Jethro, as it is said, (Judges 4:11) of the sons of Hobab, the father-in-law of Moses”. (Thus חתן משה in our verse is to be connected with חבב and not with רעואל המדיני immediately preceding). — But why then does it state (Exodus 2:18) “and they (the daughters of Jethro) came to Reuel, their father”, since he was their grandfather and not their father? It teaches us that children are in the habit of calling their grandfather by the term “father”. — He (Jethro) was called by several names: Jethro, because he added (it was through him there was added) a section to the Torah (viz., Exodus 18:21 ff.); Hobab (חֹבָב) because he loved (חֹבֵב) the Torah, etc.
נוסעים אנחנו אל המקום WE ARE JOURNEYING UNTO THE PLACE — Immediately — within three days — we shall enter the Land of Canaan. They said this, because on this first journey after leaving Sinai they really set out with a view to entering the Land of Israel, only that they sinned at the incident of “those who complained” which prevented their further progress (Numbers 11:1). — But why did Moses include himself with them in the statement “ we are journeying” to enter the land? Because the decree that he should not enter it had not yet been made regarding him, and he was yet under the belief that he would enter (cf. Sifrei Bamidbar 78:3).
מצוטט ב־3 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך לג ‹ שלח ‹ שיחה א ‹ 79 לקו"ש חי"ט ע' 1
- כרך יח ‹ שלח ‹ שיחה א ‹ 141 לקו"ש חי"ט ע' 1
מאמרים מלוקטים 1
- חלק ג ‹ בס"ד. יום ג', פורים קטן ה'תשל"ח. לקו"ש חי"ט ע' 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.