390
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אינן מתאימות רק לחלק מן הענינים שבנמשל, אלא הן מתארות את מצבם הכללי של ישראל במסעות6 – הן קיימות בכל מ"ב המסעות.
ג) מובן מדוע "כאן חששת את ראשך", ואף "כאן הוקרנו"7, הם משל ל"מקומות היכן הכעיסוני", כי אלה ענינים של צער ומחלה. אבל מדוע הענין של "ישננו" הוא משל לדבר המכעיס את המלך8?
ד) שני המאורעות הראשונים כתובים בלשון רבים – "ישננו" ו"הוקרנו" – כולל המלך, ואילו הפרט השלישי, "חששת את ראשך", הוא בלשון יחיד – בן המלך בלבד – כיצד מתאים כל זה לנמשל?
ב. שלוש הדוגמאות – שלושת המסעות הראשונים
אפשר להסביר בפשטות9 את הסיבה לכך שהמדרש מביא שלוש דוגמאות (ישננו, הוקרנו, חששת את ראשך): כך היה בהתחלה, בשלושת המסעות הראשונים מארץ מצרים ועד ים סוף – (א) מרעמסס לסכות, (ב) מסכות לאיתם, (ג) מאיתם לפי החירות, כדלהלן:
על המילים "ויסעו מסכות"10 אומר רש"י: "ביום השני. שהרי בראשון באו מרעמסס לסכות". יוצא, שלאחר המסע הראשון מרעמסס חנו בני ישראל ונחו בלילה11, עד "יום השני", בסכות, ולכן – "כאן ישננו".
החידוש שנתחדש במסע השני – "ויסעו מסכות ויחנו באיתם"12 – היה, שאז – לפי פשוטו של מקרא13 – נוספו ענני הכבוד, כפי שנאמר בהמשך הפסוק בפרשת בשלח14: וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך...15 –
והרי חז"ל אומרים16, שבנוסף לתפקיד של "לנחותם הדרך" הקיפו
הערות
- 6. ראה גו"א שבהערה הקודמת.
- 7. ראה עץ יוסף לתנחומא ובמדב"ר כאן. שפ"ח כאן. ועוד. וראה ב"מ קז, ב: חולי .. זו צינה.
- 8. בדוחק אפ"ל כי עצם השינה (ובפרט דמלך ובן מלך) שלא בבית הו"ע של "צער".
- 9. גם ע"ד הפשט, וכדמוכח מזה שהובא בפרש"י עה"ת. וראה לקמן בפנים ובההערות.
- 10. בשלח יג, ב.
- 11. אף שהיו שם ג"כ כמה שעות ביום הראשון, שהרי "באו שם (לסכות) לפי שעה" (פרש"י בא יב, לז), וגם קיבוץ כל ישראל לרעמסס הי' "לשעה קלה" על כנפי נשרים (פרש"י יתרו יט, ד. ממכילתא שם. ולהעיר מלקו"ת צו יד, א*).
- 12. פרשתנו לג, ו. בשלח שם.
- 13. וראה תיב"ע בא יב, לז: ונטלו כו' לסוכות כו' תמן איתחפיאו שבעת ענני יקרא כו'.
- 14. שם, כא.
- 15. ומה שלא הוצרכו ל"ענני הכבוד" מרעמסס לסכות – י"ל, כי הנסיעה מרעמסס לסכות היתה באופן ד"ואשא אתכם על כנפי נשרים" (פרש"י בא שם) ואין צורך בענני הכבוד.
- 16. ראה סוכה יא, סע"ב. מכילתא ותנחומא בא שם. מכילתא בשלח (שם, כ). תו"כ אמור כג, מג. תיב"ע, ת"א ופרש"י אמור שם. ולהעיר גם מפרש"י בהעלותך ט, יח (מברייתא דמלאכת המשכן רפי"ד).
- . ובכהנ"ל: "בואם לרעמסס". ובסידור (שא. א) "בסוכות" ותלוי בדרז"ל ב"ויאפו את הבצק" – באיזה מקום אפו. ראה תו"ש עה"פ בא יב. לט. נגד משה21 – "חששת את ראשך".
רש"י על שמות י״ט:ד׳ - הטקסט מספריא
אתם ראיתם. לֹא מַסֹּרֶת הִיא בְיֶדְכֶם, לֹא בִדְבָרִים אֲנִי מְשַׁגֵּר לָכֶם, לֹא בְעֵדִים אֲנִי מֵעִיד עֲלֵיכֶם, אֶלָּא אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, עַל כַּמָּה עֲבֵרוֹת הָיוּ חַיָּבִין לִי קֹדֶם שֶׁנִּזְדַּוְּגוּ לָכֶם וְלֹא נִפְרַעְתִּי מֵהֶם אֶלָּא עַל יֶדְכֶם (מכילתא):
ואשא אתכם. זֶה הַיּוֹם שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְרַעְמְסֵס, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְפֻזָּרִין בְּכָל אֶרֶץ גֹּשֶׁן, וּלְשָׁעָה קַלָּה כְּשֶׁבָּאוּ לִסַּע וְלָצֵאת, נִקְבְּצוּ כֻּלָּם לְרַעְמְסֵס, וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם וָאֶשָּׂא כְּמוֹ וָאַסִּיעַ אֶתְכֶם – "וְאַטֵּלִית יָתְכוֹן", תִּקֵּן אֶת הַדָּבָר דֶּרֶךְ כָּבוֹד לְמַעְלָה:
על כנפי נשרים. כַּנֶּשֶׁר הַנּוֹשֵׂא גּוֹזָלָיו עַל כְּנָפָיו, שֶׁכָּל שְׁאָר הָעוֹפוֹת נוֹתְנִים אֶת בְּנֵיהֶם בֵּין רַגְלֵיהֶם, לְפִי שֶׁמִּתְיָרְאִין מֵעוֹף אַחֵר שֶׁפּוֹרֵחַ עַל גַּבֵּיהֶם, אֲבָל הַנֶּשֶׁר הַזֶּה אֵינוֹ מִתְיָרֵא אֶלָּא מִן הָאָדָם שֶׁמָּא יִזְרֹק בּוֹ חֵץ, לְפִי שֶׁאֵין עוֹף פּוֹרֵחַ עַל גַּבָּיו, לְכָךְ נוֹתְנוֹ עַל כְּנָפָיו, אוֹמֵר מוּטָב יִכָּנֵס הַחֵץ בִּי וְלֹא בִּבְנִי, אַף אֲנִי עָשִׂיתִי כֵן: "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וְגוֹ', וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וְגוֹ'" (שמות י"ד), וְהָיוּ מִצְרַיִם זוֹרְקִים חִצִּים וְאַבְנֵי בָּלִיסְטְרָאוֹת וְהֶעָנָן מְקַבְּלָם:
ואבא אתכם אלי. כְּתַרְגּוּמוֹ:
אתם ראיתם YE HAVE SEEN — It is not a tradition in your possession, not in written words do I send a message to you, not by means of eye-witnesses do I attest this to you, but you yourselves have seen אשר עשיתי למצרים WHAT I DID UNTO EGYPT — on account of many sins were they liable to Me for punishment before they came into contact with you, but I did not exact punishment from them except on your account (cf. Mekhilta).
ואשא אתכם AND I BARE YOU [ON EAGLES’ WINGS] — This happened on that day when the Israelites came to Rameses (the place where they all assembled on the night when they left Egypt) (Mekhilta), because the Israelites were living dispersed throughout the whole district of Goshen and in one brief moment — when they came there to set out and to leave Egypt — they all gathered together at Rameses. Onkelos translates ואשא as though it were [וְאַסִּיעַ [אתכם — viz., ואטלית יתכון “and I made you travel” (cf. the Targum on וַיַּסַע Exodus 15:22); he adapted the expression in a manner that is consonant with the respect due to the Most High God.
על כנפי נשרים UPON EAGLES’ WINGS — as an eagle which bears its fledglings upon its wings. Scripture uses this metaphor because all other birds place their young between their feet since they are afraid of another bird that flies above them, but the eagle fears none except man — apprehending that perhaps he may cast an arrow at it — since no bird can fly above it; therefore he places it (its young) upon its wings, saying, “Better that the arrow should pierce me than my young!” (Mekhilta). — “I, too”, said God, “did thus”: (Exodus 14:19, 20) “And the angel of God … journeyed etc…. And he came between the camp of Egypt etc.” … and the Egyptians were casting arrows and stone missiles and the cloud caught these (cf. Rashi on these verses).
ואבא אתכם אלי AND I BROUGHT YOU UNTO MYSELF — Explain this as the Targum does: “and I have brought you near to My service”.
מצוטט ב־2 עמודים
תורת מנחם 2
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.