169

מקיימים את ציווי ה', הרי הם מעוררים השראה מלמעלה בדומה לפעולתם. לכן אפשר לומר לגביהם, ש"צלו של המקום" משרה עליהם כצל, לפי פעולתם, עד כדי כך שאפשר לכנות זאת "צלם".

יב. השאלות על המשך הפסוקים ורש"י

לפי זה אפשר להבין טוב יותר את הסברן של תמיהות המתעוררות על המשך הפסוקים, ועל פירוש רש"י:

א) לשם מה הוסיפו יהושע וכלב, ואמרו "סר צלם מעליהם"?

דבריהם לפני־כן⁴⁸ "אם חפץ בנו..." היו הכרחיים. גם את דבריהם "אל תמרדו... אל תיראו..." פירש רש"י, ש"בה' אל תמרדו" ואז – "ושוב ואתם אל תיראו", כדלעיל, שכאשר הולכים בכחו של הקדוש־ברוך־הוא אין מקום לחשש ולמורא מפני "עם הארץ", "כי לחמנו הם – נאכלם כלחם", שהקדוש־ברוך־הוא ימסרם לבני ישראל בדרך חיבה ובפנים מאירות. וכל זאת מסביר לישראל כיצד עליהם לנהוג,

אבל לשם מה יש צורך להודיע מה קורה לעם הארץ, ש"סר צלם מעליהם"?

במילים אחרות: "אם חפץ בנו ה'... ונתנה לנו..." ו"בה' אל תמרדו..." – אם כך – מדוע חשוב לישראל לדעת מה קורה ל"צלם"?

ב) כיוון ש"נאכלם" – הרי מובן שאין מגן ותוקף, ולשם מה צריך לומר "סר צלם"? מהו החידוש בכך?

ג) מדוע הם שבו ואמרו "אל תיראום"?

ד) יותר מכך: זה עתה נאמר שדי אם "לא תמרדו" וממילא ("ושוב") תיגרם התוצאה – "אל תיראו". מדוע, אפוא, נוסף כאן עוד טעם "וה' אתנו"?

ההסבר לכך הוא: בכיבוש עם הארץ היו שלושה סוגים⁴⁹: מתים, וגרשתמו מיד (מתבטל לגמרי), אגרשנו לאחר ש"תפרה" (ובינתיים הם היו עבדים וכדומה – "לחמנו").

ובהמשך לאמור לעיל:

אפילו לפי הפירוש השני של רש"י, שאצל אומות העולם ישנו הענין של "צלו של המקום", כשיטת הרמב"ם ש"יש בהם גדר השגחה פרטית", מובן בכל זאת, שאין זה כלל וכלל כהשגחה הפרטית על ישראל⁵⁰ (כאמור לעיל