ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ג

170

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שבמצוות לבני ישראל יש מטרה בעצם קיומן).

ואת זאת הדגישו יהושע וכלב: בתחילה הם הפריכו את הטענה של "עז העם". הם אמרו "בה' אל תמרדו – ושוב ואתם אל תיראו את עם הארץ", אל לכם לחשוש מעם הארץ, בכל מצב שהוא.

אחר־כך הם הוסיפו ואמרו: יותר מכך⁵¹, "סר צלם מעליהם", אין צריך לומר לפי הפירוש הראשון ברש"י שסר "מגינם וחזקם", אלא גם לפי הפירוש השני, ש"צלו של המקום סר מעליהם", ואף יותר מכך – "וה' אתנו" – ההיפך מ"סר צלם". לא זו בלבד שאצל ישראל אין חסר, ח"ו, צלו של המקום, אלא "וה' אתנו". כלומר, אצל אומות העולם השגחת ה' היא בבחינת "צל" ו"מקיף" מעליהם⁵², ואילו אצל ישראל הקדוש־ברוך־הוא איננו רק בבחינת "מקיף", אלא "אתנו"⁵³ – הוא מתאחד עמנו⁵⁴, ומובן, שזה אינו גורם רק לכך ש"אל תיראו את עם הארץ", שהרי "ונתנה לנו", והם רק כ"לחמנו", אלא הם חדלים לחלוטין מלהיות מציאות, כי "סר צלם מעליהם".

ויש לומר, שאלה הם גם שלושת הסוגים האחרים⁵⁵: "לא תחיה כל נשמה", "עשו שלום ויהיו למס ועבדוך", "גרגשי פינה לאפריקי",

ובסופו של דבר בא לידי כך (לאחר שטען מה שטען)⁵⁶, שישראל קבלו "שדותיהן כשהן זרועות וכרמיהם כשהן נטועות".

הערות

51. להעיר מבחיי כאן.
52. ראה דרמ"צ קפא, א. ובכ"מ.
53. כי ההשגחה (פרטית) שעל אוה"ע הוא ע"י הע' שרים ולבושי הטבע, ולכן מה שמתלבש בהם הוא ע"ד הניצוץ שנמצא בקליפה – שהוא כמו רע ע"ד חתיכה נעשה נבילה (ד"ה פדה בשלום העת"ר. וראה ד"ה נ"ח עת"ר). וההשגחה מאלקות (משיחת ש"פ שלח תש"ל, תשל"ה) הוא בבחי' מקיף עליהם. משא"כ בישראל שההשגחה (פרטית) פנימית – המתלבש בהם – הוא משם "ה' (וה' אתנו) עצמו" (ואינו מתלבש בלבושי הטבע) – ראה בכ"ז ד"ח יג, ב. ד"ה צהר תרע"ג (בהמשך תרע"ב). המשך ר"ה תרס"ג ד"ה והנה נת"ל. וראה דרמ"צ שם.
54. ועפ"ז יובן מה ש"והי' אתנו" הוא תלוי ב"אם חפץ בנו ה' .. ובה' אל תמרדו" כי ההשגחה (גלוי') פנימית בישראל הוא דוקא כשעושין רצונו כו', ד"ח שם. וראה לקמן שם.
55. ראה ירוש' שביעית רפ"ו (ויק"ר ספי"ז) – הובא בתוד"ה כיון (גטין מו, א). רמב"ם הל' מלכים פ"ו ה"ה ובנ"כ שם. וראה רש"י שופטים כ, י־יא ובנ"כ שם.
56. סנה' צא. א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.