ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ה

135

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

וזהו ה"כבוד" ש"חלק לה המקום", שכל ישראל יתעכבו שבעה ימים, נוספים בחניה, כדי שיתחיל מיד הענין של "תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה".

ה. טהרת מצורע בזמננו אינה אפשרית

לפי האמור לעיל רואים שמפירוש רש"י ניתן ללמוד גם ענינים מופלאים בדרך ההלכה:

על "אחר תאסף" מפרש רש"י "אומר אני כל האסיפות האמורות במצורעים על שם שהוא משולח מחוץ למחנה וכשהוא נרפא נאסף אל המחנה כתוב בו אסיפה לשון הכנסה". מכך מובן, שהציווי "תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה" אצל מרים קשור בהיותה מצורעת²⁶. ולפי זה יש לומר שהדין לגבי המצורע "כל ימי אשר הנגע בו יטמא... בדד ישב מחוץ למחנה מושבו"²⁷ איננו חיוב שולי, שכיוון שהוא טמא עליו להיות מחוץ למחנה, אלא זהו גם תנאי בטהרתו. כאשר חסר קיום הפרט של "בדד ישב מחוץ למחנה מושבו" בזמן טומאתו, אין הוא יכול להיטהר²⁸ – כנאמר לגבי הסגר מרים.

וכך גם לגבי מצורע מוסגר, שרפואתו תלויה בהסגר למספר ימים²⁹. "והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים"³⁰, וצריך להיות לפי האמור לעיל, שאם חסר חלק משבעת ימי ההסגר³¹, הרי טהרתו מתעכבת, עד שימלאו כל שבעת הימים.

אלא שלגבי מצורע, שאצלו נאמר "בדד ישב מחוץ למחנה מושבו", יש לדון: מהו העיקר כאן: האם ענין של

הערות

26. כבזבחים קב, רע"א (והרי תוכן התחלת הענין איתא בפרש"י יב, יב: ד"א). וכ"כ בראב"ע עה"פ. תוד"ה ק"ו ב"ק כה, א (וי"מ). פענח רזא כאן. ובת"י: עד זמן דאתסיאת מרים נביאתא מצרעתה. ובספרי זוטא כאן "עד שתטהר". וראה שו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סי' קלח. אברבנאל ומלבי"ם כאן.
27. תזריע יג, מו.
28. להעיר מפי' הראב"ד לתו"כ תזריע שם: שיהא כמנודה שאסור בארבע אמות שלו .. ומכאן למדו חכמים שהמצורע הוא כמנודה וכאבל כו'. וראה לעיל הערה 19 בנוגע למרים.
29. ראה מגילה ח, ב.
30. תזריע שם, ד.
31. וכמפורש במגילה שם לענין שילוח כו' זה וזה שוין. אבל בפרש"י מו"ק (ז, ב) כתב שמוסגר אינו משתלח חוץ לג' מחנות, וכן משמע מפירושו עה"ת תזריע שם (ראה משכיל לדוד שם)* ובמצורע יד, ג. ובתוד"ה אמר רבי (מו"ק שם, ע"א) כתב, דרש"י חזר בו מפירושו מהא דאיתא בפ"ק דמגילה דשוין בשילוח.
. ראה פרש"י אמור כג, ח. ועד"ז בפרש"י בא י, כב. יב, טו.
. אף שיש לפרש דמ"ש רש"י "יסגירנו בבית אחד ולא יראה עד סוף השבוע". כוונתו לשלול הפירוש (אף שכן משמע לכאורה מפשטות לשון הכתוב) שמסגיר רק מקום הנגע כפי' הרא"ש (הובא בטור הארוך שם יג, ה). או שאינו רק ענין של אמירת הכהן שיש לו דין מוסגר כו' כמ"ש במל"מ הל' טומאת צרעת (פי"ד ה"ה) מנ"ח (מצוה קסט סק"י). וראה מאירי מגילה (ח, ב): ושמא תאמר אם המוסגר טעון שילוח היאך אתה קוראהו מוסגר והרי מחוץ למחנה הוא אפשר שבבית שבחוץ למחנה הוא עומד וראה משנה אחרונה נגעים פ"א מ"ג. ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.