126
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שהקריב פסח בראשון אסור לו להביא פסח שני, ויתר־על־כן: גם כאשר נמנע להקריב בראשון במזיד – "הרי זה מקריב בשני", ואז הוא פטור מן הכרת9, ויוצא אפוא שגם לדעתו מתאים לומר ש"ענינו (של פסח שני) הוא, שאין "דבר אבוד".
וכך אכן היה למעשה מלכתחילה – בחידוש המצווה שניתנה כדי לתקן, הרי כדי שלא יגרם מצב של "נגרע" לגבי ה"טמאים לנפש אדם" בא ציווי ה'10 "איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה לכם... בחודש השני בארבעה עשר יום בין הערביים יעשו אותו".
ודעת רבי שפסח שני "רגל בפני עצמו הוא"11 היא בעיקר לגבי הפרט ש"חייבין עליו (על פסח שני בפני עצמו) כרת", "כיצד12, מי ששגג או נאנס ולא הקריב בראשון, אם הזיד ולא הקריב בשני חייב כרת"13.
אך עדיין אין מובן: מן הסיבה ש"רגל בפני עצמו הוא" סובר רבי14 (וכך פוסק הרמב"ם15) שגם "גר שנתגייר בין שני פסחים וכן קטן שהגדיל בין שני פסחים חייב לעשות פסח שני". כיצד ייתכן להסביר, אפוא, לגבי גר וקטן הללו ש"ענינו (של פסח שני) הוא, שאין "דבר אבוד" – הם לא היו כלל חייבים בפסח ראשון16!?
ג. הסבר דחוק לגבי הקטן שהגדיל בין שני הפסחים
על "קטן שהגדיל בין שני פסחים" שהוא "חייב לעשות פסח שני", אפשר להסביר (באופן דחוק, לפחות) כיצד ייתכן לומר לגביו שקיים בפסח שני הענין ש"אין דבר אבוד": קטן נמנה על קרבן פסח, וקיימת אף דיעה ש"שה לבית אבות" הוא מדאורייתא17. יתר־
הערות
- 9. שם ה"ב. וחזר בו ממש"כ בסהמ"צ שם דלרבי "אם הזיד בראשון והקריב בשני הוא חייב" – כמ"ש בתשובת הר"א בן הרמב"ם בס' מעשה נסים שם*. וראה ביאור הרי"פ פערלא לספהמ"צ רס"ג מ"ע נז (רמ, א־ג. רמג, ד).
- 10. פרשתנו שם, י־יא.
- 11. ראה שאלת ר"ד הבבלי בס' מעשה נסים שם. ביאור הרי"פ שם. ועוד.
- 12. רמב"ם שם סה"א וה"ב. וראה הערה 16.
- 13. משא"כ לדעת ר"נ ור"ח בן עקביא שם (צג, ב) ששגג בראשון והזיד בשני פטור.
- 14. פסחים שם, ע"א "במאי קמיפלגי", פרש"י שם ד"ה חייבין, וראה פרש"י שם סד"ה חייב כרת.
- 15. שם ה־ז.
- 16. להעיר שהרמב"ם שם לא כתב הא דגר שנתגייר וקטן שהגדיל חייבין בפ"ש – בהמשך להלכה א' ד"רגל בפ"ע הוא", כ"א כמה הלכות לאח"ז, וגם לא הזכירם בסהמ"צ שם כשמכריח דמצוה בפ"ע הוא. ולהעיר ממאירי פסחים שם: פסח שני אינו תשלומין של ראשון אלא מצוה בפ"ע הוא .. מכל מקום מי שלא היתה עליו תורת חיוב בראשון אין בו חיוב שני כלל. ולשיטתנו מיהא גר שנתגייר בין שני פסחים או קטן שהגדיל אינן חייבין בפ"ש כלל. אבל ראה רש"י פסחים שבהערה 14. ומלשונו שם בסד"ה חייב, משמע קצת דלדעת רבי גר הנ"ל שלא הקריב בשני חייב כרת. ואכ"מ.
- 17. ראה נדרים לו, א.
- . וכן מ"ש בפרש"י פסחים שם ד"ה תשלומין ד"חייב כרת על הראשון ואפילו עשה את השני" כתב באור חדש שם שזהו רק לדעת ר"ג ולא לדעת רבי. אבל בצל"ח שם שרש"י ס"ל כן גם אליבא דרבי. וראה ביאור הרי"פ שם. ואכ"מ.
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך לג ‹ בהעלותך ‹ שיחה א ‹ 60 לקו"ש חי"ח ע' 126
- כרך יז ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה יז ‹ 508 לקו"ש חי"ח ע' 126
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.