97

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

"שחרית וערבית כמו שנאמר...". כלומר, הקטרת הקטרת היתה גם ביום זה כבכל השנה.

לעומת זאת היתה הדלקת המנורה על־ידי משה אז מיוחדת – רק בבוקר, והדלקת המנורה בין הערביים התבצעה גם בשמיני למילואים על־ידי אהרן39.

והנה, לפי שיטת רש"י בפירושו על התורה, וכך גם בפירושו לגמרא40, שמצוות הדלקת המנורה היא רק בין הערביים, ואילו בבוקר רק מטיבים את הנרות41, מובן, שחנוכת המנורה מתחילתה, שההדלקה בקביעות היא רק בין הערביים, התבצעה מיד החל ביום הראשון להקמת המשכן על־ידי אהרן, וחנוכה זו נמשכה על־ידי דיבור ה' עד לסיום חנוכת הנשיאים42.

לעומת זאת, את הקטורת על המזבח הפנימי הקטיר משה באופן הקבוע לדורות, וזאת היתה חנוכת עבודת הקטורת של השנה כולה43, ואי אפשר לומר על עבודת הקטורת של אהרן, המאוחרת יותר, ש"שלך גדולה משלהם"44.

הערות

  1. 39. עפ"ז יש ליישב בפשטות קושיית החדא"ג (גיטין ס, ב) "אמאי לא נקט נמי שאר עבודות תמידים כגון פרשת התמיד שבודאי בו ביום ג"כ התחילו" כי פ' התמיד וקטורת הוצרך כבר ליום ח' למלואים בבוקר, וא"כ מובן שנאמר לפני יום הח' למלואים (וראה פרש"י פינחס כח, ד. רמב"ן פקודי מ, כז), משא"כ נרות שהתחילו להדליק (בסדר קבוע) בו ביום בין הערביים לכן נאמר בו ביום.
  2. 40. שבת כב, ב. חגיגה כו, ב.
  3. 41. כפשטות הכתובים: בר"פ תצוה (כז, כא) מערב עד בוקר. ופרש"י שם. ובפרש"י שם, כ. בס"פ תצוה ל, ז. ופרש"י שם. אמור כד, ב־ג ובפרש"י שם. וראה כס"מ הל' תמידין ומוספין פ"ג הי"ב.
  4. 42. ועוד י"ל, לכאורה, דנכלל במענה הקב"ה "שלך גדולה משלהם": חנוכת הנשיאים בפשש"מ לא היתה חנוכה ממש של המזבח שהרי גם קרבן נחשון בא לאחרי הקרבת התמיד וכו' דיום השמיני למילואים, משא"כ "שלך", הדלקת הנרות דאהרן הוא חינוך דהמנורה ממש, חנוך (התחלת) עבודה הקבועה (להעיר מפרש"י לך יד, יד) כי הדלקת משה לפנ"ז אינה שייכת לזה. וראה לקמן בפנים ובהערה 58. אבל אינו מוכרח, כי הקרבת הכלים: הקערת כסף וגו' אפ"ל קודם הקרבת התמיד, חנכו המזבח בקטרת, פר וגו'.
  5. 43. ראה לקו"ש שם (ובהערה 15 שם) דגם הקטורת דבין הערביים בשמיני למילואים הקטיר משה, ומש"כ רש"י (שמיני ט, כג) דמשה נכנס ללמדו על מעשה הקטורת הי' לאחרי קטורת דבין הערביים.
  6. 44. בנוגע ללחם הפנים הרי עריכתו ע"י משה בשמיני למלואים היתה ביום א' בשבוע לדעת רש"י (ע"פ פשש"מ. וראה רמב"ן פקודי שם, כז*), ועריכת לחם בקביעות ה"ה ביום השבת (אמור כד, ח), וא"כ לכאורה י"ל שגם בזה מעשה אהרן בשבת לאחר ימי המלואים הי' חנוכת השולחן, ובפרט עפמ"ש הצפע"נ עה"ת פקודי מ, ד. תרומה כה, ל. פרשתנו ח, כ־כב. אבל: א) אין לומר ע"ז "גדולה משלהם" שהרי חנוכת הנשיאים הותחלה בר"ח ניסן ולחם הפנים ביום השבת שלאח"ז. ב) צ"ע בכלל (ע"פ פשש"מ) דכיון שבלחה"פ נאמר "ונתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד" (תרומה כח, ל), שתוכן המצוה הוא שיהי' על השולחן משבת לשבת (ראה פרש"י תצוה כז, כ. וראה רא"ם שם) – י"ל שגם ע"י עריכת משה שעי"ז הי' "לפני תמיד" בשבוע זה כבר הותחלה חנוכתו (משא"כ בנוגע המנורה, כדלקמן ס"ט). וראה מלבי"ם פקודי שם, כג. כלי חמדה ס"פ פקודי אות ג'.
  7. . משא"כ ע"פ התוספתא מנחות פ"ז, ב. ספרי פינחס כח, ד. וראה בהנסמן בפנים ההערה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.