63
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ג
נשא
א. הסוגים השונים של נזירות
בדיני נזיר שבפרשתנו1 – כגון: איסורו לשתות יין, ו"תער לא יעבור על ראשו", ו"כל ימי הזירו לה' על נפש מת לא יבוא", וכן גילוח ראשו והקרבנות שעליו להביא אם נטמא, וכדומה – נקבע שהם אמורים הן לגבי נזיר לזמן מוגדר (שלושים יום, או יותר), והן לגבי "נזיר עולם", נזיר לתמיד2.
ההבדל3 ביניהם הוא רק בכך שלנזיר לתקופה מסויימת אסור להתגלח עד סוף ימי נזירותו, ואילו לנזיר עולם מותר להתגלח כאשר הכביד שערו, מי"ב חודש לי"ב חודש4, והוא מביא אז את הקרבנות שעל נזיר להביא כשיגלח.
ישנו סוג נוסף של נזירות שאינו ג * מפורש בתורה, אך מצוי בנביאים, בהפטרת פרשתנו5 – "נזיר שמשון". על שמשון נאמר6: "ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלקים יהיה הנער מן הבטן". גם הוא נזיר עולם, אך לא חלים עליו כל דיני הנזירות, כי מותר לו להיטמא למתים7, וכן יש הלכות נוספות השונות אצל נזיר שמשון.
ולפיכך, כאשר אדם אומר "הריני נזיר כשמשון", הרי לדעת רבי יהודה8, וכך פוסק הרמב"ם9, הוא אסור ביין ובתגלחת, אך מותר לו להיטמא למתים.
ב. הלימוד על שמואל משמשון
במשנה שבסיום מסכת נזיר נאמר: "נזיר היה שמואל, כדברי רבי נהוראי, שנאמר10: ומורה לא יעלה על ראשו. נאמר בשמשון "ומורה", ונאמר בשמואל "ומורה", מה "מורה" האמורה בשמשון נזיר, אף "מורה" האמורה בשמואל – נזיר. אמר רבי יוסי והלא
הערות
- 1. ו ג, ואילך.
- 2. ראה ספרי שם, ה. ח. יג*. רמב"ם הל' נזירות פ"ג הי"ב.
- 3. רמב"ם שם.
- 4. כדעת רבי – נזיר ד, סע"ב.
- *. וסיום מס' נזיר.
- 5. שמזה מובן שפרשת נזיר היא פרשה עיקרית בהסדרה.
- 6. שופטים יג, ה. וראה במדב"ר בפ' נזיר (פרשתנו פ"י, ה) דדריש כל הפרשה דשופטים שם "ויהי איש אחד מצרעה".
- 7. נזיר שם, סע"א ואילך. רמב"ם שם הי"ג.
- 8. נזיר שם, ב.
- 9. שם הי"ד.
- 10. שמואל א א, יא.
- . וכפי' הזית רענן ביל"ש כאן ומת"כ לבמדב"ר (פ"י, יז) דההמשך בספרי שם (".. קרבן טומאה .. אלא במי שיש פסק לנזרו") אינו ממעט נזיר עולם מקרבן טומאה. ובצפע"נ עה"ת פרשתנו שם: דר"ל כאן למעט נזיר שמשון מן טמאים. ודלא כפי' מהרז"ו לבמדב"ר שם, וצפע"נ על הרמב"ם הל' שבועות פ"ו ה"א. הל' נזירות פ"ו הט"ו (נעתקו בצפע"נ עה"ת פרשתנו ע' סא ואילך).
משנה תורה, הלכות נזירות ג׳:י״ב - הטקסט מספריא
ומה בין נזיר עולם לנזיר לזמן קצוב שהנזיר לזמן אסור לגלח עד סוף ימי נזירו שנאמר כל ימי נדר נזרו תער לא יעבור על ראשו עד מלאת הימים ונזיר עולם אם הכביד שערו מקל בתער משנים עשר חדש עד שנים עשר חדש ומביא קרבנו שלש בהמות כשיגלח שנאמר ויהי מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו ואבשלום נזיר עולם היה ודבר זה הלכה היא מפי הקבלה ונזיר עולם שנטמא הרי זה מביא קרבן טומאה ומגלח תגלחת טומאה כמו נזיר לזמן קצוב.
משנה תורה, הלכות שבועות ו׳:א׳ - הטקסט מספריא
מי שנשבע שבועת ביטוי וניחם על שבועתו וראה שהוא מצטער אם יקיים שבועה זו ונהפכה דעתו לדעת אחרת, או שנולד לו דבר שלא היה בדעתו בשעת השבועה וניחם בגללו, הרי זה נשאל לחכם אחד או לשלשה הדיוטות במקום שאין שם חכם ומתירין לו שבועתו, ויהיה מותר לעשות דבר שנשבע שלא לעשותו, או שלא לעשות דבר שנשבע לעשותו, וזהו הנקרא היתר שבועות.
משנה תורה, הלכות נזירות ו׳:ט״ו - הטקסט מספריא
נזיר שנטמא טומאות הרבה בין שהתרו בו על כל אחת ואחת ובין שלא התרו בו על כל אחת ואחת אינו מביא על טומאותיו אלא קרבן אחד בד"א שנטמא פעם שניה קודם שיביא קרבנות טומאה הראשונה ואע"פ שנתאחר כמה ימים אחר טהרתו קודם הבאת חטאתו ונטמא באותן הימים אינו מביא אלא קרבן אחד אבל אם נטמא וטהר והביא חטאתו ונטמא פעם שניה אחר שהביא חטאתו אף על פי שעדיין לא הביא אשמו ועולתו חייב בקרבנות אחרות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לא יתרו שיחה ב מאותו ספר נזיר ד, רע"א
- לקוטי שיחות כרך לח נשא שיחה ב מאותו ספר נזיר ד, ב
- לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ג מאותו ספר נזיר ד, א
- לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ג מאותו ספר נזיר ד, א
- לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ג מאותו ספר נזיר ד, ב
- תורת מנחם ר"ד* יום ג' פ' פינחס, כ"ף תמוז, ה'תשי"א נזיר ד, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה נזיר ד, ב
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה נזיר ד, רע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין א נזיר דף ד רע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין נזיר דף ד רע"א