ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ד

315

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ח. ההבדל בשיטותיהם לגבי הגרים

גם בסדר מועד, במסכת שבת⁵⁴, רואים את ההבדל בין שיטות שמאי והלל, בשלושת המקרים שבהם באו נכרים להתגייר:

במקרה הראשון אמר הנכרי "גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב (בלבד)", במקרה שני הוא אמר "גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת", ובמקרה השלישי הוא אמר "גיירני על מנת שתשימני כהן גדול". בכל שלושת המקרים דחה אותם שמאי, והלל קבלם וגיירם.

והדבר אינו מובן: ישנו כלל, שצריך להימנע מקבלת גרים בצורה קלה, ובמיוחד כאשר מדובר בגרים האומרים ברורות שגיורם הוא "על מנת" – בתנאי שאיננו כראוי, וכאשר אדם בא להתגייר למען שררה וכדומה, או שאינו מקבל עליו את כל התורה, אין מגיירים אותו⁵⁵. ואם כך, כיצד קיבלם הלל⁵⁶? ואם קבלת גרותם היתה נכונה, כפי שרואים למעשה שהם אכן הפכו לגרים אמיתיים, כיצד דחה אותם שמאי?

ההסבר לכך הוא כדלעיל: אצל שמאי הכריעה, לשיטתו, ראיתו הכללית, המשמעות הכללית של דבריהם לגבי אופן התגיירותם, וכאשר זו לא היתה כראוי, הוא דחה אותה. ואילו הלל, לשיטתו, דן בענין לפי הפרטים והסיבות לדיבורים אלו, והוא ראה שכל הגרים רוצים להתגייר באמת⁵⁷, ודבריהם אלו נבעו מסיבה שולית של חוסר ידע על מהות כהן גדול וכדומה⁵⁸.

ט. ההבדל בשיטותיהם לגבי העלאת עוף עם גבינה על שולחן

בסדר קדשים: במסכת חולין⁵⁹

הערות

54. לא, א.
55. ראה בכ"ז יבמות כד, ב. מז, א. קט, ב. בכורות ל, ב. רמב"ם הל' איסו"ב פי"ג הי"ד.
56. ראה חדא"ג כאן. ושם כ' לענין הגר שבא ע"מ שיהי' כה"ג, דלא גיירי' הלל תיכף אלא עד לבתר הכי. אבל לכאורה מפשטות ל' הגמרא דקאמר "גיירי'" כשבאו – בכל הג' מאורעות – משמע שהלל גיירם תיכף כשבאו אצלו. וכ"מ מפירש"י ד"ה גיירי'. וראה תוס' שבהערה הבאה.
57. ראה תוס' יבמות כד, ב. קט, ב. נסמן בגליון הש"ס שבת שם.
58. ולכאו' כן צריך לפרש גם בפרש"י שבת ד"ה גיירי', דאל"כ הי' מספיק מש"כ "דלא דמיא הא לחוץ מדבר אחד .. הגבורה".
59. קד, ב (במשנה).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.