(ו)
(ו) ואפילו להאומריםקיז שהעובר על שבועת בטוי דלהבא דכי משתבע איכא למימר דקושטא מישתבע שבדעתו לקיימה אף על פי שעבר עליה שכפאו יצרו לא נעשה בכך חשוד על השבועה שלעבר להוציא שקר מפיו בשבועתוקיח כמ"ש בח"מ סימן ל"דקיט וצ"בקכ, מכל מקום לאותו דבר שהוא חשוד עליו הוא חשוד לשבע עליו, שהחשוד לדבר אחד אף שאינו חשוד לכל התורה כולהקכא, מכל מקום לאותו דבר שהוא חשוד עליו הוא חשוד לכל אותו דבר אפילו לישבע עליו, שאנו רואין אותו כמומר גמור לאותו דברקכב אפילו לעבור על השבועה, שהרי כבר מושבע ועומד הוא מהר סיני. ומהאי טעמא קיימא לןקכג דחשוד אממונא חשוד אשבועתא, לפי שמכיון שנחשד על ממון זה נחשד לשבע עליו. כן כתב הרשב"א בתשובה סי' ת"ל וס"ד. ולפי זה הוא הדין במומר לעבירה אחת משאר עבירות של תורה שצריך לבדוק לו סכין להרמב"ם כדלקמן סעיף ו' אם לא בדקו לו אינו נאמן אפילו בשבועה לומר שבדקה יפה ותקנה, שכיון שחשוד הוא על בדיקת הסכין ותיקונה חשוד הוא לשבע עליו, כמו בחשוד אממונא שהוא חשוד לשבע עליו אף על פי שאין אנו יודעים אם הוא טוען שקר אלא שחושדים אותו. וכן פסק בתבואות שורקכד מטעמא אחרינא:
הערות
- קיז. רש"י שבועות מו, סוע"ב ד"ה שבועת ביטוי. שו"ת רשב"א ח"א סי' תרע. דעה הב' בשו"ע חו"מ סי' לד ס"ה וסי' צב ס"ב.
- קיח. לשון רש"י שם.
- קיט. סעיף ה.
- קכ. סעיף ב.
- קכא. משנה בכורות ל, א. טור ושו"ע סי' קיט ס"ד. וראה לקמן קו"א ס"ק יג.
- קכב. ראה חקרי הלכות ח"ג עז, א.
- קכג. כאביי ב"מ ו, א (ראה רש"י שם ד"ה אביי אמר). טור ושו"ע חו"מ סי' צב ס"ג.
- קכד. ס"ק יב.
שולחן ערוך, חושן משפט ל״ד:ה׳ - הטקסט מספריא
הָעוֹבֵר עַל הַשְּׁבוּעָה, אֶחָד שְׁבוּעַת שָׁוְא וְאֶחָד שְׁבוּעַת שֶׁקֶר שֶׁל מָמוֹן וּבִטּוּי, פָּסוּל. וַאֲפִלּוּ עָבַר עַל חֵרֶם שֶׁהֶחֱרִימוּ הַקָּהָל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ נִפְסָל אֶלָּא דַּוְקָא בִּשְׁבוּעָה דְּלְשֶׁעָבָר, דִּבְשָׁעָה שֶׁיָּצְתָה שְׁבוּעָה מִפִּיו יָצְאָה לַשֶּׁקֶר; אֲבָל בִּשְׁבוּעָה דְּלְהַבָּא, כְּגוֹן שֶׁלֹּא אֹכַל, וְאָכַל, לֹא. הַגָּה: מִי שֶׁבָּאוּ עֵדִים שֶׁעָבַר עַל שְׁבוּעָתוֹ, אֵינוֹ נֶאֱמָן לוֹמַר: שׁוֹגֵג אוֹ אָנוּס הָיִיתִי, לְהַכְשִׁיר עַצְמוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשְׁבָּ"א).
שולחן ערוך, חושן משפט צ״ב:ג׳ - הטקסט מספריא
וְכֵן הַפָּסוּל לְעֵדוּת מֵחֲמַת עֲבֵרָה, בֵּין עֲבֵרָה שֶׁל תּוֹרָה כְּגוֹן מַלְוֶה בְּרִבִּית אוֹ אוֹכֵל נְבֵלוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, בֵּין שֶׁל דִּבְרֵיהֶם כְּגוֹן מַפְרִיחֵי יוֹנִים וּמְשַׂחֲקִים בְּקֻבְיָא, נִקְרָא חָשׁוּד. וְכָל מִי שֶׁחָשׁוּד לִקַּח מָמוֹן חֲבֵרוֹ, חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה; וְדַוְקָא שֶׁיֵּשׁ עֵדִים שֶׁלָּקַח מָמוֹן חֲבֵרוֹ, אֲבָל בְּלֹא עֵדִים אֵינוֹ חָשׁוּד, דְּשֶׁמָּא (סָפֵק) מִלְוָה יְשָׁנָה יֵשׁ לוֹ עָלָיו שֶׁבִּשְׁבִיל כָּךְ תָּפַס אוֹתוֹ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ל וישלח שיחה א בכורות ל, ב
- לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה ב בכורות ל, ב
- לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ד בכורות ל, ב
- תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל בכורות ל, סע"א
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן ב (ה) מאותו ספר בכורות ל, ב
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן יח (ג) מאותו ספר בכורות דף ל"
- שו"ת יורה דעה ספק למי סימן א בכורות דף ל
- תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"א בכורות ל, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א בכורות ל, ב