153

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ד) מהי משמעות הדיוק "מכאן היה רבי שמעון אומר...", השולל את האפשרות, שניתן ללמוד זאת גם ממקום אחר?

ח. הגירסא במסכת סופרים מתאימה יותר, לכאורה, לפשט

כדי להסביר ענין זה, צריך להקדים שאלה כללית שניתן לשאול על פירוש רש"י זה:

לכאורה, מתאימה לפשוטו של מקרא הגירסא המובאת במסכת סופרים – "הטוב שבעכו"ם בשעת מלחמה הרוג": כיון שהמצרים באו כדי להילחם נגד ישראל, וגם עונשם על־ידי הקב"ה היה באופן של "מלחמה", כנאמר בפסוק36: ה' ילחם לכם...", "ה' נלחם להם...", מבין גם "בן חמש" שכאשר נלחמים נגד אויב אי אפשר להבחין ב"כשרים" שבצד האויב.

אם כך, גירסא זו "חלקה" יותר מן הגירסא שמצטט רש"י ממכילתא, שבה כתוב באופן סתמי "כשר שבמצרים הרוג", אשר בה: א) הכוונה היא לכל תקופה ולכל מצב, דבר שהוא ההיפך מן הצדק והיושר. ב) מודגש של"ירא את דבר ה'", הגיע עונש מוות רק מפני שנתן את בהמותיו לפרעה (כאמור לעיל בסעיף ג')?

אך לאמיתו של דבר אין זאת שאלה כלל: לפי הפשט מובן, שנס קריעת ים־סוף ואיבוד המצרים הרודפים, לא בא רק מפני שהמצרים רדפו אחר ישראל כדי להלחם בם, שהרי כתוב לפני־כן בפסוקים37, שהקב"ה אמר למשה: "וחזקתי את לב פרעה ורדף...", וכך בפסוק לאחר־מכן38 "ויחזק ה' את לב פרעה... וירדף...", וכיוון שהרדיפה נבעה מכך שהקב"ה חיזק את לב פרעה, לא מגיע על כך עונש!39 אלא, היה זה המשך לכל המכות הקודמות שהביא ה' על המצרים, על הציקם ושעבדם את ישראל במשך שנים כה רבות40, ולסיום41 כל המכות האלה, הביא ה' את העונש הגדול ביותר – נס קריעת ים־סוף, שבעקבותיו "לא נשאר בהם עד אחד".

לפיכך אין רש"י יכול לצטט את הגירסא שבמסכת סופרים, ש(רק) "בשעת מלחמה" צריך להרוג אפילו את ה"טוב שבעכו"ם", כיוון שכוונת הפסוק איננה שרדיפת מצרים ומלחמתם בישראל היה הסיבה לטביעתם בים סוף.

ט. לפי זה מובנים דברי

רש"י "מכאן היה..."

לפי זה מובן מדוע צריך רש"י לומר

הערות

  1. 36. פרשתנו יד, יד. שם, כה.
  2. 37. שם, ד.
  3. 38. שם, ח.
  4. 39. להעיר מפרש"י וארא ז, ג. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ס"ע 66 ואילך.
  5. 40. ראה פרש"י לקמן (יד, כה): שכשם שאלו כו' כך לוקים אותם שנשארו במצרים. אבל להעיר מפרש"י לך (טו, יד): "דן אנכי – בעשר מכות".
  6. 41. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ג (ע' 131 ואילך. וש"נ) דקרי"ס הי' הגמר דיצי"מ, עיי"ש.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.