ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז בא-יו"ד שבט שיחה א

136

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

בעלות הקדושה שהיתה על החמץ קודם לכן⁵³.

ח. שתי המשמעויות להפקר

לפי זה אפשר להסביר מדוע לא נהגו להפקיר שיריים וכו' של צדיק:

את משמעות ההפקר, אומר הראגוצ'ובי⁵⁴, אפשר להסביר בשני אופנים: או שמשמעותו היא שבעל־הבית מסלק את בעלותו מן החפץ המופקר, והוא אינו שייך לאף־אחד, או שעל־ידי ההפקרה "מקבלים" כל האנשים זכות וקנין בחפץ המופקר.

ובכך מבאר הראגוצ'ובי את מחלוקת האמוראים שדלהלן⁵⁵:

כאשר אדם שאב מים ביום־טוב מבור של הפקר⁵⁶ למען חברו – אומר רב נחמן שהתחום נחשב "כרגלי מי שנתמלאו לו". כלומר, אלפיים־האמה (תחום השביתה בשבת) נחשבים מן המקום שבו נמצא האדם שבשבילו נשאבו המים. רב ששת אומר שמחשבים זאת "כרגלי הממלא". ונאמר בגמרא "במאי קא מיפלגי – מר סבר בירא דהפקירא הוא, ומר סבר בירא דשותפי הוא". ומסביר הראגוצ'ובי, ששניהם סוברים שמדובר בבור של הפקר, אלא: רב נחמן סובר, שמשמעות ההפקר היא שלכולם יש זכות וחלק בדבר, גם למי שעבורו נשאבו המים, ולכן חל על־כך הדין של "בירא דשותפי הוא". רב ששת סובר, שהדבר המופקר אינו שייך לאף־אחד, ולכן יכול הממלא לקחת את הדבר לרשות עצמו (עיין שם) אבל אין הוא יכול להקנות את המים למישהו אחר, ולכן אי־אפשר לחשב את אלפיים־האמה לפי המקבל, אלא "כרגלי הממלא"⁵⁷.

ולפי שתי סברות אלו בענין ההפקר, אפשר להסביר את עניננו, כדלקמן.

ט. גם ההפקרה – ההיפך מכבוד רבו

לפי הדעה שההפקר גורם לכך שהדבר שייך לכל האנשים⁵⁸, מובן בפשטות, מדוע לא רצו להפקיר את השיריים של הצדיק – מאותה הסיבה כבמכירת חמץ לגוי – כי אז יהא הדבר שייך לכל הגויים שבעולם. ובמיוחד כיון שיהודים, שאינם מעוניינים בחמץ בפסח, מסירים מעצמם, בפשטות, את

הערות

53. וצ"ע אם י"ל שבנדון הנ"ל הערה 7 שאני.
54. הלכותנדריםפ"בהי"ד(י,ד).הלכותמתנות עניים פ"ב (לא, ג) ופ"ד (נט, ג).
55. ביצה לט, א.
56. בגמרא קאי פלוגתי' בבורות של עולי בבל, אבל בצפע"נ נדרים שם ובמת"ע (לא, ג) גבי "מעיינותהנובעין",ואוליכ'כןכישלעוליבבללא שייך עתה, משא"כ מעיינות הנובעין גם כשהם של יחיד ה"ה כמו בור של הפקר כבגמרא שם לפנ"ז. וראה השגת הראב"ד הל' יו"ט פ"ה ה"י (בסופה).
57. אבל להעיר שבגמרא שם (לט, ב) מסיים דפלוגתי' הוא לא אם בירא דשותפא אלא דכולא עלמא בירא דהפקירא היא אלא הכא במגבי' מציאה לחברי' כו' וכהפי' בזה בפרש"י תוס' וכו'. וכן הוא להלכהבמג"א או"ח סשצ"ז סקי"דושו"עאדה"זשם סי"ח.
58. ולהעיר מל' אדה"ז סתרל"ז סי"א "שהרי יש לכלהעולםהילוךבוכו'והגוייםאינןמוחלין".ובהל' גזילה וגניבה סוסי"ז.

מצוטט בעמוד אחד

לקוטי שיחות 1

כרך יב ‹ ויקרא ‹ שיחה א ‹ 8 לקו"ש חט"ז ע' 136

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.