ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שצז דין שביתת היחיד וכליו ומהלך אלפים אמה ובו כ' סעיפים:

יד

חיפוש חדש

יד בור של יחיד הרי הוא כרגלי בעלים ושל אותה העיר כרגלי אנשי אותה העיר^נא.

ואם מי שהוא מעיר אחרת בא ומילא עמהם אינו מוליכם אלא כרגלי אנשי אותה העיר דהיינו אלפים לכל רוח אם כולם לא עירבו ואם אחד מהעיר עירב לצפון ואחד לדרום זה מוליך לצפון כרגליו וזה לדרום כרגליו שהרי הם שותפים בבור ויש ברירה כמ"ש בחבית של יין (בסעיף י) אבל אם מי שהוא מעיר אחרת בא ומילא מהם לעצמו לא יזיזם ממקום שביתתם אם זה עירב לסוף אלפים לצפון וזה לסוף אלפים לדרום שהרי מים אלו הם לו כרגלי שניהן שגם משלהם הוא ממלא ואין שייך לומר בו יש ברירה כיון שאין לו חלק כלל בבור זה אבל אם אחד מבני העיר מילא ונתן לו מוליכן כרגלי הממלא שהרי מחלקו מילא ונתן לו שיש ברירה^נב.

ובור של הפקר כרגלי הממלא^נג ראשון^נד שאף שלא קנו המים שום שביתה בבין השמשות שחפצי הפקר אינה קונים שביתה^נה מכל מקום כשבא זה ומילא וזכה במה שמילא מן ההפקר הרי קנו אז שביתה כשביתתו^נו:

הערות

נא. משנה ביצה לט, א. טור ושו"ע סי"ד.
נב. רשב"א בעבודת הקדש שער ה סכ"א. מ"מ הל' יו"ט פ"ה הי"ד. מ"א ס"ק יא.
נג. משנה שם. טור ושו"ע שם.
נד. טור ולבוש סי"ד. וכדלקמן סי"ח.
נה. כדלקמן סי' תא ס"א וש"נ.
נו. כדלקמן סט"ו וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.