ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז בא שיחה ד

123

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

יש, אפוא, להבין: כיצד ניתן ללמוד מן המילים "כי בחפזון יצאת..." את הסיבה לכך שאי אפשר לצאת ידי חובת אכילת מצה על־ידי אכילת מצה עשירה?

ד. מצה רק מדבר שעשויה להחמיץ

מתחילתו של הפסוק שצוטט לעיל, "לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות...", לומדים¹⁵ שאפשר לקיים מצות אכילת מצה רק באמצעות "דברים הבאים לידי חימוץ".

[הקשר שבין "כי בחפזון יצאת..." לדין זה הוא פשוט: כיוון שבפסח מצרים היה בצק שיכול היה להחמיץ, ורק בגלל ה"חפזון" "לא הספיק... להחמיץ" – צריכה גם המצה שאוכלים לזכר יציאת מצרים להיות עשויה מ"דברים הבאים לידי חימוץ", וצריך להיות¹⁶ גורם שימנע את החימוץ, צריך לשמור את המצה מחימוץ, זכר ליציאת מצרים בפרט של "בחפזון יצאת..."]

כיוון שלשני סוגי המצות שאי אפשר לצאת בהם ידי חובת אכילת מצה (א) מצה עשירה (ב) דברים שאינם באים לידי חימוץ – מובא בפסוק אותו הטעם, "כי בחפזון יצאת...", מובן שלשני סוגי מצה אלו יש, באופן כללי, אותו פגם לגבי קיום מצוות אכילת מצה באמצעותם.

מצד שני מוצאים שההלכה לגבי מצה עשירה נאמרה רק בפסח דורות (כפי שהוסבר בסעיף א') ולעומת זאת את ההלכה שהמצה של ליל פסח צריכה להיות מבצק כזה, שהיא "יכולה לבוא לידי חימוץ"¹⁷, אנו מוצאים, באופן כללי, כבר בפסח מצרים, כפי שנלמד ב"ירושלמי"¹⁸ מן הפסוק¹⁹ "ושמרתם את המצות", שניתן לצאת ידי חובה רק באמצעות "מצה שצריכה שימור"²⁰. כלומר, למרות שבפסח מצרים אפשר היה לצאת ידי חובת אכילת מצה על־ידי אכילת מצה עשירה, היתה זו צריכה להיות מצה כזאת ש"צריכה שימור", [כגון: עיסה שערבבו בה מים

הערות

15. פסחים לה, א. רמב"ם שם פ"ו ה"ד. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס תנג.
16. וכמש"נ ושמרתם את המצות. וראה שו"ע אדה"ז חאו"ח סתנ"ג, סי"ד. וראה לקמן בפנים ובהערה 20.
17. לשון אדה"ז שו"ע סתס"ב סוס"א. – והיינו, לא רק שהדגן צ"ל "מדברים הבאים לידי חימוץ" (שזהנלמדמ"לאיאכלעליוגו'"כנ"לבפנים), אלא שגם העיסה צ"ל – זו שיכולה לבוא לידי חימוץ וצריכה שימור*, כמשנ"ת בארוכה בהגש"פ עם לקוטיטעמיםמנהגיםוביאורים(קה"תתשמ"ו־ז)ע' שצז ואילך (וש"נ).
18. פסחים פ"ב ה"ד.
19. פרשתנו יב, יז (היינו שנצטוו ע"ז עוד בהיותם במצרים).
20. עיין רמב"ן במלחמת ה' פסחים פ"ב (לו, א). וראה מ"מ הל' חו"מ פ"ו ה"ה (הובא בב"י לטאו"ח סתס"ב ד"ה ומ"ש ואם לש). שו"ע אדה"ז הנ"ל. וראה בארוכה שו"ת צ"צ חאו"ח סנ"ז אות ב' – שגם הבבלי (פסחים מ, א. הובא בשו"ע אדה"ז סתנ"גסי"ד)ס"לדרשהזודירושלמי.וראהבארוכה הגש"פ הנ"ל שם.
. ומ"מ צריך גם הלימוד ד"לא תאכל גו'" – שאין יוצאין במצה של טבל אף שצריכה שימור – ראה הגש"פ הנ"ל שם. ועוד י"ל. ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.