67

ואהרן הם בדומה לשמות "הוי'" ו"אלקים". הפסוקים "הוא אהרן ומשה", "הוא משה ואהרן", ולא "הם אהרן ומשה...", המדגישים שהם מציאות אחת, מבטאים את הענין של "הוי' הוא האלקים" – יחוד "הוי'" ו"אלקים".

ואלה הם שני הענינים "הוא אהרן ומשה" ו"הוא משה ואהרן": ביחוד הוי' ואלקים יש שני אופנים ודרגות, הנרמזים בשתי הפעמים שנאמר⁷³ "ה' הוא האלקים", ואפשר לומר, שדברים אלו נרמזים גם בשני הפסוקים: "אתה⁷⁴ הראית לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו", ו"וידעת⁷⁵ היום והשבות אל לבבך לדעת כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד".

ויש לומר, ש"הוא אהרן ומשה" רומז לדרגה של "ה' הוא האלקים" כפי שהיא מצד "אתה הראית", ו"הוא משה ואהרן" רומז לדרגת "ה' הוא האלקים" מצד "וידעת היום"⁷⁶.

יג. יחוד "ה' הוא האלקים" מלמעלה למטה ומלמטה למעלה

ההסבר לכך הוא⁷⁷: היחוד "ה' הוא האלקים" של "אתה הראית" הוא באופן של גילוי מלמעלה למטה, כביאור של אדמו"ר הזקן⁷⁸ (בתרגום חפשי מאידיש): "אתה – אתה עצמות אין סוף ברוך הוא, הראית – גלית את עצמך, לדעת – שיכירוך". ולכן לא נאמר בפסוק זה "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת", כי מצד הגילוי שמלמעלה, נראה כל דבר בשרשו – "למעלה", וה"שמים" וה"ארץ" אינם נראים כמציאות בפני עצמם.

לעומת זאת, "ה' הוא האלקים" של "וידעת היום... והשבות" הוא באופן של מלמטה למעלה. הידיעה וההכרח שה' הוא האלקים מושגת על ידי עבודת האדם. לכן נאמר כאן "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת" – השמים והארץ הן מציאויות קיימות בפני עצמן. מצד היחוד מלמטה למעלה מורגשת ההפרדה בין הנבראים, וצריך להביא לאחדותם בגלוי.

אבל מצד שני, דוקא ביחוד של ה' הוא האלקים באופן של מלמטה למעלה, מצד "וידעת", מתבטאת אחדותו יתברך יותר מאשר ביחוד של ה' הוא האלקים באופן של גילוי מלמעלה – "אתה הראית", שלמרות שהעולם נראה כמציאות עצמאית, בכל זאת העולם מאוחד עם עצמותו יתברך באיחוד מוחלט, שמקורו דוקא בדרגת