488
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
עיד הנ"ל שבנבלה עובר על כל כזית וכזית משא"כ בשחיטה אינו עושה אלא איסור אחד (ר"ז הובא בשו"ע אדה"ז הל' שבת סי' שכח סט"ז).
והנה יש להקשות דמנ"ל להמדרש דשוחטין לחולה -- שהוא איסור מיתה -- פעם אחת ואין מאכילין אותו נבלה -- שהוא איסור לאו -- כמה פעמים, דבעובדא דאברהם -- שרוצה ללמוד ממנו -- הרי שניהם, הן ג"ע הז שפ"ד, חיובם שווה במיתה.
וייל דגם באברהם מנ"ל שיהרגו אותו ויעברו על שפ"ד, איסור מיתה פעם אחת כדי להמלט מאיסור מיתה דג"ע והרי יכול לבוא עלי' שלא כדרכה, שגם בזה נהנה (עיין רש"י דיה למעוטי סנה' סו, ב) ועל זה אינו = נהרג (סנה' נח, ב) אלא עכצ"ל דכיוון דגם בשלא כדרכה מכוער הדבר (ראה תודיה לנערה סנה' נז, ב) וכן לא יעשה אפילו באו"ה כי גדרו עצמן מן העריות ע"י המבול (בייר פ'"פ, וא"ו וקושית הרמב"ן בראשית לד ז ראה בפ" מהרז"ו שם) הרי בטח יהרגו אותו, כי מוטב לעבור על איסור חמור פעם אחת כדי שלא לעבור על איסור קל הרבה פעמים, ולכן אמר אמרי נא גו, ושפיר ילפינן דשוחטין לחולה כו'.
- עוי"ל באופן אחר: דאם היו המצרים לוקחים אותה בחזקה ולא הי' יכול למנוע אותם מזה, הרי זה בגדר יאוש וכדין לסטים (ב"ק קיד, א) ויל שעייץז מתגרשת, כי בבן נח אין להם גירושין בכתב אלא ע'י שפורשין זה מזה (רמב"ם מלכים פ"ט ה"ח) וא'כ שוב לא הוי אשת איש אלא שמכוער הדבר כו' וכנ"ל - - .
זה עתה ראיתי בתורה שלימה פ' לך לך אות קמה שהביא מדרש הנ"ל בשם מדרש פליאה ופי' כנ"ל ע"פ סברת הר"נ. אבל לא עמד על הקושיא
דשאני באברהם דאיסורם שווה, משא"כ בנבלה ושחיטה. (ממכתב ב' כסלו תש"ז)
. .. אולי ידוע כבר למר ממה שדברתי במוצש"ק פ' לך + אודות ההכרח הגמור ליישב בבת אחת כל השטחים, עכ"פ אותם שיש עליהם ערעור מאומות העולם. ולדעתי ברורה, רק זו היא הדרך שיתייאשו שונאיהם של ישראל ר"ל ממזימתם הרעה בראותם אַז מ'מיינט דאָס מיט אן אמת. וכפי שדברתי בזה כמה פעמים, אפילו אלה היראים מפני המחאה והערעור וכו' הרי ראו בעבר ורואים בהוה שהמחאה תהי' בתקפה ובשלמותה בלי הבדל כלל באם יישבו נקודה אחת או כל הגבול.
ולצערי הגדול כנראה שאין חושבים אפילו על דבר תכנית האמורה, והוחלט, והעיקר שכן נעשה בפועל, להתנהג כמו שהתנהגו בעבר, שלאחרי כל נצחון -- שכולם היו למעלה מדרך הטבע -- הן לאחרי מלחמת יוהכ"פ ומלחמת ששת הימים ומלחמת סיני וכו' עשו ,חצי דבר", יותר נכון נאותו לקבל החצי דבר שניתן מלמעלה -- הנצחון ולא החליטו ובתוקף הכי גדול ולא גמרו הענין אחת ולתמיד. וכמובן שזה גופא הזמין לחץ, ולא עוד אלא שהוסיפו ושלחו משלחת ושלוחים ובאי-כח להודיע שלא רק שלא
הערות
- 1. *) תשל"ח - נדפס בלקו"ש ח"כ ס"ע 311 ואילך. המו"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.
- אגרות קודש כרך ב רנו ב"ק קיד, א
- לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט מאותו ספר ב"ק קיד, א
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד ב"ק קיד, א ואילך
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות הפקר והשגת גבול דיני הפקר והשגת גבול ב"ק קיד, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות שאלה ושכירות וחסימה דיני שאלה ושכירות וחסימה ב"ק קיד , ע"א
- שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' גזלה (ט) ב"ק קיד, א
- שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' שאלה (א) ב"ק קיד, א
- שו"ת חושן משפט סימן יט ב"ק דף קי"ד ע"א
- שארית יהודה הלכות מליחה - סי' סט (סג) בן דעת ב"ק קיד, ב
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן נט ב"ק קיד, א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט ב"ק קיד, א

