352

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

. . . בזמן האחרון נתפשטה בין אחינו בנ"י שי', כמו ,מגיפה" ר"ל, תופעת ההגירה משכונות יהודיות. וכתוצאה מזה -- מכירת בתים בשכונות אלו לאינם"יהודים. ויתירה מזה -- גם בתי כנסיות ובתי מדרשות וכו'; מערערים עי*ז או מחריבים כליל פרנסתם של כו"כ מבנ"י וכו'.

ואף שבאמת תיקון הדבר הי' צריך להיעשות ע"י עסקני ציבור וע"י רבנים מורי הוראה -- ואי"ז מעניני לחורות פסקי דינים בדברים כאלו -- אולם, היות שנתפשטו שמועות שונות ומשונות שעתה גם דעתי כאילו מסכמת ח"ו לעובדות הנ"ל, לכן אף שאין דרכי להכחיש את כל השמועות שאין להן יסוד כו', כי אין לדבר סוף, אבל מכיון שענין הנידון נוגע הוא לרבבות מישראל, מוכרחני להביע את דעתי בזה גלוי' וברורה ובהעיר ג"ב. עכ"פ בקצת מקומות, להלכות הפסוקות בשו"ע בנידון זה. ומן הקל אל החמור:

א. בשו"ע חו"מ הלכות מצרנות (סקע"ה ס"מ. ומקורו בגמרא ב"ק קיד, א): ,המוכר לעכו"ם או שוכר לו משמתין אותו עד שיקבל עליו כל אונס שיבוא מהעכו"ם עד שינהוג העכו"ם עם בן המיצר שלו בדיגי ישראל בכל" '.

ואף שבשו"ע שם סעיף מא [סתם כדעת הרא"ש]: ,במה דברים אמורים כשיכול למוכרה או לשוכרה לישראל בדמים שנותן העכו"ם, אבל אינו חייב למוכרה לישראל בפחות" -- הרי (א) כתב הסמ"ע שם (וכייה בנתיבות שם), שזהו דוקא כשהעכו"ם נותן דמים השווים, אבל כשהעכו"ם נותן הרבה יותר משויו, מחוייב למכור לישראל בשויו (והיינו גם כשהעכו"ם מעלה בדמים שלא כדי ,להשחית נחלתו" -- ראה לקמ). (ב) במחבר שם: ,ואי חזינן שהעכו"ם מכוין לקנות במיצר ישראל כדי להשחית נחלתו [כגון שיש להכותי לקנות בשכונות הכותיים וכוון לקנות בשכונה זו דישראל" -- סמ"ע שם] הכל לפי ראות הדיין". ומפרש בערוך השלחן שם (סעיף מה): ,אין מניחים לו לעשות כן":.

1) העירני חכם א', אשר בטור שם כתב, שלפי שיטת הגאונים ;אפילו שהוא עני ואין לו מה יאכל, יתפרנס מן הצדקה ואל יגרום היזק לחבירו". כן אינו רשאי למכור את הבית לעכו"ם .אפילו אם רוצה לקבל עליו אונסא דמתייליד לשכנו" (פרישה שם) וגם לפי שיטת ה,יש מחלקים" (עיטור בשם רבינו משה בר חנוך) מותר למכרה לצורך פרנסתו דוקא אבל לא בשביל להרויח. וגם בשביל פרנסתו -- דוקא באם מקבל עליו כל אונסא.

2) העירני חכם א' מתשובת בעל הנטע שעשועים (המועתקת ב,כסף הקדשים" לחו"מ שם) שאסר בה מכירה לעכו"ם, לפי שכוונת הנכרי (בעובדא שבה דנה התשובה) היתה לגרש בעלי השטיבליך כו עיייש,

ושם בתשובה מבעל ,כסף הקדשים", איך שהרבה גתחבט להתיר מכירת בית לנכרי, אפילו באופן שלא הי' נמצא ישראל שיקנה בשויו וגם המוכר הי" נחוץ למעות - ובכ"ז לא התיר אלא רק משום שלא הי' שם לישראל שום דררא דהזיקא ג"י מכירה זו

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך ב רנו ב"ק קיד, א
  2. לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג מאותו ספר ב"ק קיד, א
  3. תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד ב"ק קיד, א ואילך
  4. שולחן ערוך חושן משפט הלכות הפקר והשגת גבול דיני הפקר והשגת גבול ב"ק קיד, ב
  5. שולחן ערוך חושן משפט הלכות שאלה ושכירות וחסימה דיני שאלה ושכירות וחסימה ב"ק קיד , ע"א
  6. שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' גזלה (ט) ב"ק קיד, א
  7. שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' שאלה (א) ב"ק קיד, א
  8. שו"ת חושן משפט סימן יט ב"ק דף קי"ד ע"א
  9. שארית יהודה הלכות מליחה - סי' סט (סג) בן דעת ב"ק קיד, ב
  10. שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן נט ב"ק קיד, א
  11. תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט ב"ק קיד, א