459
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ה
ויחי
א. שלושת הפירושים שמביא רש"י ל"אשר כריתי לי"
מן הפסוק1 "אבי השביעני לאמר... בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני", מצטט רש"י את המילים ( "אשר כריתי לי", ומביא שלושה פירושים: (א) כפשוטו וכו' (חפירה)2. " (ב) ומדרשו3 עוד מתיישב על הלשון* כמו אשר קניתי וכו'. (ג) ועוד מדרשו4 לשון כרי דגור, שנטל יעקב כל כסף וזהב... ועשה אותו כרי, ואמר לעשו ה
ההסבר לכך שרש"י מציין שלושה פירושים אלו דוקא בסדר זה, מובן בפשטות: בתחילה הוא מביא את הפירוש "כפשוטו". לאחר מכן – מדרש, אך הוא בכל זאת "מתיישב על הלשון"
"אשר כריתי לי" – אשר קניתי בשבילי). ולאחר מכן – מדרש שאיננו
מתיישב על הלשון"5, כי לפי דרך הפשט אין מתקבל* ש"אשר כריתי לי" הוא מלשון "כרי"6.
[במיוחד מובן הסדר אם נסביר7, שהפירוש "ועוד מדרשו לשון כרי..." אינו פירוש בפני עצמו, אלא "ועוד" – תוספת והסבר ל"מדרשו... המתיישב"
על הפירוש השני – "אשר כריתי"
הערות
- 1. פרשתנו נ, ה. – בתנחומא שם: כשמת יצחק כו' מה עשה הביא כל כספו וזהבו. ועד"ז בשמו"ר שם. ובפסיקתא רבתי (פ' א') "כל זהב שסיגל מימיו וכל ממון שהי' לו". אבל בתנחומא באבער וישלח (יא): כיון שהעבירו בניו וצאנו לא"י עמד ומכר כל מה שהביא בידו מחוצה לארץ כו' אמר לעשו כו'. ולהעיר מפרש"י סוטה שם ד"ה זבינתי' "כשמכרת הבכורה".
- 2. וכ"ה בתיב"ע כאן: דחפרית לי. ראב"ע כאן (וברמב"ן מט, לא: בקברי אשר כריתי לי שכבר כרה לו הקבר להחזיק בו). רד"ק (בספר השרשים) שרש כרה.
- 3. מקורו מר"ה כו, א. וראה גם סוטה יג, א. וש"נ וכ"פ ברד"ק שם בשם י"מ. וראה לקמן הערה 44. ובת"א באופן אחר: בקברי די אתקנית לי. – בכמה דפוסים איתא בסוף פי' זה – בחצע"ג – "ב"ר" אבל כמדובר כ"פ רוב מ"מ אלה (ואולי – כולם) הם הוספות (הבחור הזעצער?) ולא תמיד מכוונות.
- *. כ"ה בדפוסי רש"י (כולל דפוס ראשון ושני), ובכו"כ כת"י רש"י. ובא' מכת"י רש"י (ה"א רמב): ד"א אמר ר' עקיבא כשהלכתי לכרכי הים כו'.
- 4. בכת"י רש"י הנ"ל: "ומדרשו לשון כרי כמו שמפורש למעלה" ותו לא (וכוונתו בפשטות לפרש"י ויגש מו, ו. וראה לקמן הערה 50).
- 5. להעיר מפרש"י בראשית ג, ח: ואני לא באתי כו' ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו. אבל כאן: מתיישב על הלשון.
- *. להעיר דע"פ כת"י רש"י הנ"ל (הערה *3) רק הפירוש (הג') "לשון כרי כו'" הוא "ומדרשו", משא"כ פי' הב' אינו דרש כ"א "ד"א" בפשוטו.
- 6. וראה לקמן הערה 50.
- 7. וכן משמע קצת מב"ר שם (אשר לקחתי לי אין כתיב כאן. וראה פי' מהרז"ו שם). ובשמו"ר שם (קניתי אין כתיב כאן). וראה מדרש הגדול ובחיי כאן.
- . טול זה כו'*4.
- . ראה תנחומא פרשתנו ו. ובב"ר (פ"ק, ה) מסיים "הכרתי עלי'". וראה בהנסמן שם. ובשמו"ר (פל"א, יז) מסיים "כרי של דנרין".
רש"י על בראשית מ״ו:ו׳ - הטקסט מספריא
אשר רכשו בארץ כנען. אֲבָל מַה שֶּׁרָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם נָתַן הַכֹּל לְעֵשָׂו בִּשְׁבִיל חֶלְקוֹ בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה; אָמַר נִכְסֵי חוּצָה לָאָרֶץ אֵינָן כְּדַאי לִי, וְזֶהוּ אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי, הֶעֱמִיד לוֹ צִבּוּרִין שֶׁל זָהָב וָכֶסֶף כְּמִין כְּרִי וְאָמַר לוֹ טֹל אֶת אֵלּוּ:
אשר רכשו בארץ כנען WHICH THEY HAD GOTTEN IN THE LAND OF CANAAN — But all that he had gotten in Padan-aram he gave to Esau in payment for his share in the Cave of Machpelah. He said, “The possessions I obtained outside the land are of no value to me”. It is to this that the words refer (Genesis 50:5) “[Bury me in my burying-place] which כריתי” I obtained for myself by means of a כרי. He placed before him (Esau) piles of gold and silver like a heap (כרי) of corn and said to him, “Take these in exchange for your share in the Cave of Machpelah” (Midrash Tanchuma, Vayechi 6).
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך יח ‹ פינחס ‹ שיחה א ‹ 328 לקו"ש חט"ו ע' 459
תורת מנחם 1
- סז - שנת תשל"ב - חלק שני ‹ שיחת ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב לקו"ש חט"ו ע' 459
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

